Page 357 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 357 - 12-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | חינו‪ ‬בארבעת המיני‪ ‬שסג‬

‫סימ‪ ‬תרנז‬

‫אבל מי שאי‪ ‬ידו משגת אינו יכול לחייב את אביו לקנות לויב‪ ,‬אבל מכל מקו‪‬‬
‫ישתדל לבקש מחבירו היושב אצלו בשעת הלל לנענע ע‪ ‬לולבו אחר שסיי‪‬‬
‫את נענועיו‪ ,‬ויש שמתרשלי‪ ‬במצוה זו כי חושבי‪ ‬לקיי‪ ‬המנהג שהבחורי‪ ‬לא‬
‫ינענעו בהלל‪ ,‬וטעות הוא ביד‪ ‬כי לא היה בזה מנהג מעול‪‬יג‪ ,‬אלא יש לה‪‬‬

‫להשתדל ביותר לקיי‪ ‬מצוה חביבה בשעתהיד‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ששרוי בלא אשה כגו‪ ‬אלמ‪ ‬וכדומה אינו מקי‪ ,‬כבר‬ ‫)חלק א' סימ‪ ‬ע"ט( שהארי‪ ‬בעני‪ ‬זה הרבה‬
‫לתמוה על מה אי‪ ‬הבחורי‪ ‬מנענעי‪ ‬בשעת‬
‫נתבאר בספה"ק תומר דבורה פרק ט' ד"ה עוד זהירות‬ ‫ההלל‪ ,‬והביא ש‪ ‬בש‪ ‬כמה גדולי הוראה‬
‫שאמרו בפירוש שאכ‪ ‬יש לה‪ ‬לנענע ואי‪ ‬בזה‬
‫שמי שנשא אשה פע‪ ‬אחת כבר זוכה להשראת השכינה‪,‬‬ ‫שו‪ ‬מנהג שלא לנענע‪) ,‬כ‪ ‬הביא בש‪ ‬האדמו"ר‬

‫א‪ ‬שאי‪ ‬אשתו עמו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועפ"ז י"ל שהשמחה‬ ‫מסאטמאר זצ"ל בעל הבר‪ ‬משה‪ ,‬ואמר שבבחרותו היה‬

‫נשארת לו על ידי השראת השכינה‪ ,‬עכ"פ בודאי שאי‪‬‬ ‫לו ארבע מיני‪ ,‬וג‪ ‬קנה לבניו הבחורי‪ ,‬בש‪ ‬הג"ר‬

‫לשנות המנהג מחמת זה(‪ ,‬עיי‪ ‬בשו"ת ויבר‪ ‬דוד‬ ‫יחזקאל ראטה זצ"ל אב"ד קארלסבורג(‪ ,‬וכ‪ ‬הביא ש‪‬‬
‫)חלק א' סימ‪ ‬ע"ט(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהביא שהגה"צ‬ ‫עדות מהרה"ק מסאטמאר בעל הדברי יואל זי"ע‬
‫אב"ד שאפרא‪ ‬זצ"ל צוה לבחורי‪ ‬שהיה לה‪‬‬ ‫ששאלו אותו על אודות הבחורי‪ ‬שאינ‪‬‬
‫ד' מיני‪ ‬שלא להקי‪ ‬בה‪ ‬התיבה‪ ,‬אבל המנהג‬ ‫מנענעי‪ ‬בשעת הלל‪ ,‬תמה ואמר 'וכי אי‪‬‬
‫באר‪ ‬ישראל שש‪ ‬רוב הבחורי‪ ‬נוטלי‪ ‬לולב‬ ‫בחורי‪ ‬עושי‪ ‬נענועי‪ ‬בהלל‪ ,‬אתמהה‪ ,‬והוסי‪‬‬
‫בפני עצמ‪ ,‬שה‪ ‬ג‪ ‬מקיפי‪ ‬ע‪ ‬הלולב‪,‬‬ ‫ואמר שאביו הרה"ק בעל הקדושת יו"ט זי"ע‬
‫קנה לו בילדותו כל השני‪ ‬ארבע מיני‪ ,‬אבל‬
‫כמו הנשואי‪.‬‬ ‫לא היו מהודרי‪ ‬כל כ‪ ,‬והוא הצניע לעצמו‬
‫ממו‪ ‬במש‪ ‬השנה כדי שיוכל לקנות לעצמו‬
‫יב‪ .‬אבל א‪ ‬יש אביו משגת‪ ,‬ראוי לו לית‪ ‬לבנו‬
‫שיוכל לקנות לעצמו ד' מיני‪ ,‬ויש בזה‬ ‫ארבע מיני‪ ‬מהודרי‪.'‬‬

‫מצות צדקה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬כ‪ ‬הוא פשוט‪ ,‬כי מאי שנא‪ ,‬ולא מצאנו‬
‫חילוק בפוסקי‪ ‬שמי שאינו נשוי אינו‬
‫יג‪ .‬כאשר נתבאר לעיל )הערה י'( דעת הפוסקי‪‬‬ ‫מקי‪ ‬הס"ת ע‪ ‬לולבו‪ ,‬אול‪ ‬מי שנוהג שלא‬
‫בזה‪.‬‬ ‫להקי‪ ‬יש לו על מי לסמו‪ ,‬כי יש אומרי‪‬‬
‫שכיו‪ ‬שנתבאר בשער הכונות שעל ידי הקפת‬
‫יד‪ .‬ואעתיק כא‪' ‬קול קורא' שכתבו חברי‬ ‫הס"ת ע‪ ‬הלולב ומיניו נמש‪ ‬אור המקי‪) ‬כ"ה‬
‫הביד"צ 'העדה החרדית' זצ"ל בשנת תשמ"ו‬ ‫בכ‪ ‬החיי‪ ‬סימ‪ ‬תר"ס אות ג'(‪ ,‬ובני יששכר )מאמר‬
‫י"ג תשרי( כתב שאי‪ ‬הבחורי‪ ‬מתעטפי‪ ‬בטלית‬
‫)עיי‪ ‬בחלק התמונות העתק ה'קול קורא'(‪.‬‬ ‫כי עני‪ ‬עיטו‪ ‬הוא מורה על אור המקי‪ ,‬והאור‬
‫ההוא בא מ‪ ‬השמחה של מצוה‪ ,‬והשרוי בלא‬
‫'כאשר חג הסוכות ממשמש ובא עלינו‬ ‫אשה שרוי בלא שמחה‪ ,‬ועפ"ז יש לומר שיש‬
‫לטובה‪ ,‬הננו בזה בקריאת קודש לע‪ ‬ה'‬ ‫לה‪ ‬על מי לסמו‪) ,‬וא‪ ‬שעל פי זה נמצא שמי‬
‫המהדרי‪ ‬לקיי‪ ‬מצוה החביבה בשעתה‬
‫כהלכתה‪ ,‬כאשר שמענו כי יש מבני הנעורי‪‬‬
‫והבחורי‪ ‬מתרשלי‪ ‬לקיי‪ ‬מצות הנענועי‪ ‬של‬
‫ארבעת המיני‪ ‬כהלכת‪ ,‬אשר לפי המבואר‬
‫בגמ' ובפוסקי‪ ‬מצות הנענועי‪ ‬בשעת אמירת‬
‫ההלל היא מעיקר המצוה )עיי‪ ‬שו"ע סימ‪ ‬תרנ"ב(‪,‬‬