Page 361 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 361

‫‪Pg: 361 - 12-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | מצות לולב בשבת שסז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫כדי שלא לעבור על בל תגרע ובל תוסי‪ ,‬וכ‪ ‬צרי‪ ‬להחמיר בכל החומרות של‬
      ‫יו‪ ‬ראשו‪ ,‬שלא יהיה הלולב שאול‪ ,‬וכ‪ ‬כול‪) ‬כמבואר לעיל סימ‪ ‬תרמ"ט(ג‪.‬‬

                                       ‫סעיף ב‬

                       ‫מצות לולב בשבת‬

‫ב‪ .‬בשבת אי‪ ‬נוטלי‪ ‬את הלולב ומיניו‪ ,‬אפילו א‪ ‬חל להיות יו‪ ‬טוב ראשו‪‬‬
‫בשבת‪ ,‬שאז החיוב מ‪ ‬התורהד‪ ,‬כי כ‪ ‬גזרו חכמי‪ ‬שלא יבוא להעבירו ארבע‬

                                                            ‫אמות ברשות הרבי‪‬ה‪.‬‬

                                                                    ‫טלטול הלולב בשבת‬

‫ג‪ .‬אסור לטלטל את הלולב בשבת‪ ,‬אפילו לצור‪ ‬גופו ומקומו‪ ,‬כי הוא ע‪‬‬
‫בעלמא‪ ,‬והרי הוא כמו אב‪ ‬שהוא מוקצה מחמת גופו‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬לו שו‪‬‬

                                                                           ‫תשמיש ו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ולא כתוב 'הזה'‪ ,‬ויש לדקדק על השינוי‪ ,‬ויש‬         ‫ג‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ש‪ ,(‬אבל בחידושי‬
‫לומר הטע‪ ‬כי כא‪ ‬רמז על שבת שאי‪ ‬לולב‬            ‫הג"ר מאיר שמחה ז"ל )סוכה ד‪ ‬מ"א ע"א( כתב‬
‫ניטל בו‪ ,‬כי מבואר בגמ' )שבת ד‪ ‬פ"ז ע"ב( שאותו‬    ‫לדחות את דברי הבכורי יעקב שאי‪ ‬לחוש לזה‪,‬‬
‫שנה שיצאו ישראל ממצרי‪ ‬חל פסח ביו‪ ‬ה'‪,‬‬           ‫ועיי‪ ‬בשו"ת מנחת שלמה )תנינא סימ‪ ‬נ"ז( שכתב‬
‫ולפי הקביעות יחול באותה שנה א' דסוכות‬            ‫ליישב את תמיהות בעל האור שמח‪ ,‬עיי‪‬‬
‫בשבת‪ ,‬ולכ‪ ‬לא אמר 'הזה' כי באותה שנה לא‬          ‫בשו"ת דברי יציב )או"ח חלק ב' סו‪ ‬סימ‪ ‬רע"ג(‪,‬‬
‫נטלו ארבע מיני‪ ‬ביו‪ ‬ראשו‪ ,‬כי חל בשבת‪,‬‬          ‫וכתב שמעול‪ ‬לא היו חוששי‪ ‬לזה‪ ,‬ועיי‪‬‬
                                                 ‫בהליכות שלמה )פרק י"א אות כ"ו( שבהיות‬
        ‫)כ‪ ‬כתב ש‪ ‬בש‪ ‬תורה תמימה פרשת אמור(‪.‬‬    ‫הגרש"ז אויערבא‪ ‬זצ"ל אצל הכותל המערבי‬
                                                 ‫בחג הסוכות‪ ,‬היה מהדר ליטול ש‪ ‬את הלולב‪,‬‬
‫ה‪ .‬פשוט בגמרא )ד‪ ‬מ"ב ע"ב(‪ ,‬וטע‪ ‬הגזירה‬          ‫אול‪ ‬לא היה מנענע כדר‪ ‬שנענע בעת קיו‪‬‬
‫שמא יל‪ ‬אצל הבקי ללמוד סדר הנענוע‪ ,‬או‬            ‫המצוה‪ ,‬וג‪ ‬לא הקפיד שלא יהיה שאול‪ ,‬וכאשר‬
‫הברכה‪ ,‬ויעבירנו ארבע אמות‪ ,‬אבל לא גזרו שמא‬       ‫נשאל על זה‪ ,‬אמר שלא היה המנהג להקפיד‬
‫יוציאנו מרשות לרשות‪ ,‬כי מטע‪ ‬זה לא היו‬
‫גוזרי‪ ‬הגזירה‪ ,‬כי לא היו נכשלי‪ ‬בזה‪ ,‬כי יש‬                                      ‫על כ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫היכר בפתח ובגיפופי החצר‪ ,‬אבל לעני‪ ‬ארבע‬
‫אמות ברשות הרבי‪ ‬אי‪ ‬היכר‪ ,‬לכ‪ ‬גזרו עליו‪ ,‬כ‪‬‬     ‫ד‪ .‬עיי‪ ‬בע‪ ‬השדה )כא‪ (‬הביא רמז נאה בתורה‬
‫כתבו התוס' כא‪) ‬ד‪ ‬מ"ג ע"א ד"ה ויעבירנו( בתירו‪‬‬  ‫שאי‪ ‬לולב ניטל בשבת כשאי‪ ‬בית המקדש‪,‬‬
‫השני‪ ,‬עיי‪ ‬עוד ש‪ ,‬ובביצה )ד‪ ‬י"ח ע"א ד"ה שמא(‪.‬‬  ‫כי בפרשת אמור )כ"ג‪ ,‬ל"ד( כתוב‪ ,‬בחמשה עשר‬
                                                 ‫יו‪ ‬לחודש השביעי 'הזה' חג הסוכות‪ ,‬ובפסוק‬
‫ו‪ .‬רמ"א כא‪ ,‬וכ‪ ‬הסכימו האחרוני‪ ,‬מאמר‬           ‫אחר )ל"ט ‪ ‬מ'( כאשר מזהיר על עני‪ ‬ארבע‬
‫מרדכי )ס"ק א'(‪ ,‬ובגדי ישע‪ ,‬וחמד משה‪,‬‬             ‫מיני‪ ‬כתוב‪' ,‬בחמשה עשר יו‪ ‬לחודש השביעי‪,‬‬
   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365   366