Page 363 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 363 - 12-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | מצות לולב בשבת שסט‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫באמצע שבת נתוודע לו שיכול ליפול העוק‪,‬‬ ‫זצ"ל שאתרוג יקר קוד‪ ‬סוכות הוא מוקצה‬
‫אבל במעשה זה השואל ידע שצרי‪ ‬להפריד את‬ ‫מחמת חסרו‪ ‬כיס‪ ,‬ועיי‪ ‬בשלמי יהודה )פרק א'‬
‫התפוחי‪ ,‬אלא ששכח להפריד‪ ‬מערב שבת‪,‬‬ ‫הערה מ"ז( שהביא כ‪ ‬בש‪ ‬פוסקי זמנינו‪ .‬וא‪‬‬
‫וא‪ ‬כ‪ ‬לא נעשה כל הקופסא בסיס לדבר‬ ‫שהאתרוג ראוי להריח בו קוד‪ ‬החג ודבר שיש‬
‫האסור‪ ,‬ויש כא‪ ‬רק די‪ ‬טלטול מ‪ ‬הצד‪ ,‬וטלטול‬ ‫לו תשמיש היתר בשבת אינו מוקצה מחמת‬
‫מ‪ ‬הצד מותר רק לצור‪ ‬דבר המותר‪ ,‬על כ‪‬‬ ‫חסרו‪ ‬כיס‪ ,‬כמבואר בפוסקי‪ ‬בסימ‪ ‬ש"ח )שו"ע‬
‫צרי‪ ‬שיתכוי‪ ‬בטילטול הקופסא לצור‪ ‬אכילת‬
‫התפוחי‪ ,‬ואז מותר לו לטלטל‪ ‬ולפתוח‬ ‫התניא סעי‪ ‬ד'‪ ,‬ותהלה לדוד אות ג' שכתב לדייק כ‪ ‬בדברי‬
‫הקופסא ולאכול התפוחי‪ ,‬אלא שיש לדו‪ ‬כא‪‬‬
‫כיו‪ ‬שבאמת אי‪ ‬כונתו לאכילת התפוחי‪ ‬דהלא‬ ‫התוספת שבת בפתיחה לסימ‪ ‬ש"ח ד"ה והרא"ש‪ ,‬ובסימ‪‬‬
‫יש לו הרבה תפוחי‪ ‬במקו‪ ‬אחר‪ ,‬ורק כדי‬
‫להציל את האתרוג מתכוי‪ ‬לאכילת התפוחי‪‬‬ ‫ש"י ס"ק י"ג(‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שהאתרוג כאשר‬
‫יש לומר שאי‪ ‬זה נחשב לטלטול לצור‪ ‬דבר‬ ‫הוא בשלימותו אינו מריח כל כ‪ ,‬אלא על ידי‬
‫המותר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬יש לומר שכמו בכלי‬ ‫שישפשפנו מעט ויצא מעט מרוטבו אז יצא ריחו‬
‫שמלאכתו לאיסור מותר להתכוי‪ ‬לצור‪ ‬גופו‬ ‫הטוב‪ ,‬וזה פשוט וברור שאי‪ ‬מי שישפש‪ ‬את‬
‫כדי להצילו מהפסד‪ ,‬א‪ ‬על פי שאי‪ ‬עיקר‬ ‫אתרוגו להריח בו קוד‪ ‬חג הסוכות‪ ,‬כי אפילו‬
‫כוונתו לזה‪ ,‬והוא הדי‪ ‬כא‪ ‬שמותר לחשוב‬ ‫א‪ ‬לא יפסל האתרוג על ידי זה מכל מקו‪‬‬
‫לצור‪ ‬אכילת התפוחי‪ ‬אפילו שעיקר כוונתו‬ ‫מחמת הקפידא עליו לא יעשנו‪ ,‬ועל כ‪ ‬כיו‪‬‬
‫שהוא מקפיד עליו שלא לשפשפו שוב אינו‬
‫להציל האתרוג מהפסד‪.‬‬ ‫עומד להריח בו וממילא אי‪ ‬לו תשמיש היתר‬
‫בשבת )ועיי‪ ‬בסימ‪ ‬ש"ח סעי‪ ‬ל"א ול"ב לגבי בשר ודג‬
‫אלא דיש לעיי‪ ‬בגו‪ ‬הטלטול דא‪ ‬שעומד‬
‫לאכול התפוחי‪ ,‬מכל מקו‪ ‬הלא האמת גלוי‬ ‫חי ובמג"א ש‪ ‬שאפילו א‪ ‬הוא ראוי לאכילה א‪ ‬אינו‬
‫שעיקר כוונת טילטולו הוא לצור‪ ‬הצלת‬
‫האתרוג‪ ,‬וא‪ ‬שבאמת כונתו לאכול התפוחי‪‬‬ ‫עומד לזה אינו נחשב ראוי‪ ,‬וה"ה כא‪ ‬אפילו שהוא ראוי‬
‫אבל אכילת התפוחי‪ ‬הוא כאפס ואי‪ ‬כנגד‬
‫כונתו העיקרי שהוא הצלת האתרוג המהודר‪,‬‬ ‫להריח בו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שלא יעשנו אינו נחשב ראוי(‪.‬‬
‫וא‪ ‬כ‪ ‬אפשר שיתייחס הטלטול אל הצלת‬
‫הדבר האסור ויאסר לטלטל אפילו מ‪ ‬הצד‪ ,‬אבל‬ ‫שאלה‪ .‬מעשה באבר‪ ‬אחד שהניח קוד‪ ‬חג‬
‫זה אינו‪ ,‬ויש בזה דבר עמוק‪ ,‬דא‪ ‬שכונתו באמת‬ ‫הסוכות את האתרוג שלו בתו‪ ‬קופסא ע‪‬‬
‫להצלת האתרוג מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שלמעשה‬ ‫תפוחי‪ ,‬כדי שיצהיב האתרוג שהיה ירוק‪ ,‬וידוע‬
‫עכשיו מטלטלו כדי לאכול את התפוחי‪,‬‬ ‫שא‪ ‬ישאירנו ש‪ ‬יותר מעשרי‪ ‬וארבע שעות‬
‫מחשבת האכילה היא חשובה יותר ממחשבת‬ ‫לפי טבע העול‪ ‬הכח הנפרש מהתפוחי‪‬‬
‫ההצלה‪ ,‬א‪ ‬שהיא באמת חשובה לו ביותר מכל‬ ‫מחלישי‪ ‬את עוק‪ ‬האתרוג וינתק ממקו‪‬‬
‫מקו‪ ‬היא מתבטלת כנגד מעשה אכילה ממש‪.‬‬ ‫חיבורו ויפסל האתרוג‪ ,‬ובאמצע שבת נזכר‬
‫שהאתרוג עדיי‪ ‬ע‪ ‬התפוחי‪ ‬ונפשו בשאלתו‬
‫וא‪ ‬כ‪ ‬נמצא שיש היתר ליקח את הקופסא‬ ‫א‪ ‬אפשר למצוא לו עצה להפריד האתרוג‬
‫ולהפריד מש‪ ‬את התפוחי‪ ‬כדי לאכול אות‪‬‬
‫לאלתר )כדי שלא יהיה בה‪ ‬איסור בורר(‪ ,‬ודנתי בזה‬ ‫מהתפוחי‪.‬‬
‫ע‪ ‬הרה"ג ר' אליהו פסח פאלק זצ"ל בעמח"ס‬
‫מחזה אליהו כשהיה בעיה"ק ירושלי‪ ‬ת"ו )אחר‬ ‫תשובה‪ .‬הנה כיו‪ ‬שאתרוג זה הוא מוקצה‬
‫סוכות שנת תשע"ז(‪ ,‬ואחר עיו‪ ‬העלה לדינא להתיר‬ ‫מחמת חסרו‪ ‬כיס כמו שנתבאר לעיל‪ ,‬הרי אסור‬
‫להוציאו מהתפוחי‪ ,‬ואפילו על ידי שינוי אינו‬
‫יכול להוציאו כי בודאי יפסול את האתרוג על‬
‫ידי כ‪ .‬והנה ליטול את כל הקופסא יחד ע‪‬‬
‫התפוחי‪ ,‬לכאורה א‪ ‬היה מניחו ש‪ ‬על דעת‬
‫שיהיה ש‪ ‬כל השבת הרי נעשה כל הקופסא‬
‫בסיס לדבר האסור‪ ,‬כמבואר בסימ‪ ‬ש"ט‪ ,‬כי רק‬