Page 367 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 367

‫‪Pg: 367 - 12-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג ‪ ‬ה | דיני 'ולקחת‪ ‬לכ‪  ‬משלכ‪ '‬שעג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנח‬

                                                                          ‫נת‪ ‬לו במתנה‬

‫ט‪ .‬א‪ ‬חבירו נת‪ ‬לו את האתרוג במתנה‪ ,‬יכול לצאת בו ידי חובתוכו‪ ,‬ואינו‬
‫צרי‪ ‬לית‪ ‬לו מתנה בלא תנאי‪ ,‬אלא אפילו א‪ ‬נת‪ ‬לו ב'מתנה על מנת‬

                                    ‫להחזיר'‪ ,‬יצא בוכז‪ ,‬ובתנאי שאכ‪ ‬יחזירהו לו‪.‬‬

‫וא‪ ‬לא החזירו לו לא יצאכח‪ ,‬אפילו שנת‪ ‬לו את דמי האתרוגכט‪ ,‬ואפילו נאנס‬
                                                ‫ממנו ולכ‪ ‬לא החזירול‪ ,‬לא יצאלא‪.‬‬

                                                   ‫אי‪ ‬יתנהו ב'מתנה על מנת להחזיר'‬

‫י‪ .‬א‪ ‬נות‪ ‬לו ואומר לו הרי ל‪ ‬במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬הרי הוא נקנה לו‪,‬‬
‫ואי‪ ‬צרי‪ ‬לפרש ולעשות 'תנאי כפול' שא‪ ‬לא תחזירנו לי אינו מתנהלב‪,‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ככל התנאי‪ ‬שאד‪ ‬יכול להתנות במכירתו‪,‬‬             ‫שאי‪ ‬מקפידי‪ ‬על זה‪ ,‬מזה נראה שסובר שצרי‪‬‬
                    ‫)משנ"ב ס"ק י"ב בש‪ ‬פוסקי‪.(‬‬  ‫להחמיר בזה‪) ,‬כי המשנ"ב יצא כא‪ ‬מגדרו‪ ,‬שכמעט‬

                                    ‫כח‪ .‬שו"ע‪.‬‬    ‫שאינו מעורר על מכשולות אלא כותב את ההלכות‪ ,‬ורק‬

‫כט‪ .‬שו"ע‪ ,‬ואי‪ ‬אומרי‪ ‬בזה מה לי ה‪ ‬מה לי‬         ‫בדבר שהיה נראה לו מכשילה גדולה כתב לעורר‪ ,‬וברוב‬
‫דמיה‪ ,‬כיו‪ ‬שצרי‪ ‬האתרוג לצאת בו בודאי‬
‫הקפיד להחזיר לו את האתרוג גופיה‪ ,‬כ‪ ‬כתבו‬         ‫הפעמי‪ ‬רק מעתיק לשו‪ ‬פוסק שכבר עורר על המכשילה(‪,‬‬
‫הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ל'(‪ ,‬והר"‪) ‬ד‪ ‬כ' ע"א(‪,‬‬       ‫ועיי‪ ‬שו"ת אבני נזר )ש‪ (‬שאפילו שדעתו שאי‪‬‬
                                                 ‫צרי‪ ‬לית‪ ‬את המעות קוד‪ ‬החג‪ ,‬מכל מקו‪‬‬
                        ‫והריטב"א )ד‪ ‬מ"א ע"ב(‪.‬‬   ‫כתב שכ‪ ‬הוא נוהג לית‪ ‬את המעות קוד‪ ‬החג‪,‬‬

‫ל‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת העיטור )חלק ב' ד‪ ‬צ"ב ע"א(‪,‬‬                 ‫ועיי‪ ‬שו"ת שבט הלוי )חלק ז' סימ‪ ‬פ"ג(‪.‬‬
‫והרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ל"ו( ועוד חבל ראשוני‪‬‬
‫)הובא בשעה"צ אות י"ח(‪ ,‬וא‪ ‬שיש אומרי‪ ‬שא‪‬‬        ‫לקח מהמוכר ולא שיל‪ ‬לו והמוכר הל‪ .‬מי‬
‫נאנס נות‪ ‬את דמיו ויוצא בו‪ ,‬עיי‪ ‬בכלבו )סימ‪‬‬     ‫שלקח אתרוג מ‪ ‬השוק בהקפה‪ ,‬על דעת להביא‬
‫ע"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬הביא הרא"ש )ש‪ (‬בש‪ ‬רבינו ישעיה‪,‬‬       ‫את המעות‪ ,‬ועד שחזר ע‪ ‬המעות כבר נסתלק‬
‫מכל מקו‪ ‬המחבר נקט להלכה שאינו יוצא בו‪,‬‬          ‫המוכר מ‪ ‬השוק‪ ,‬ואי‪ ‬המוכר יודע למי לנגוש‬
‫ודעת הגרעק"א )הובא בשעה"צ ש‪ ‬ששמע שכ‪ ‬הוא‬        ‫על הפרעו‪ ,‬וג‪ ‬הקונה אינו יודע למי לשל‪,‬‬
                                                 ‫אינו יכול לצאת ידי חובתו באתרוג זה‪ ,‬כיו‪‬‬
                              ‫דעתו( שיוצא בזה‪.‬‬   ‫שאי‪ ‬דעת המוכר לית‪ ‬לו את האתרוג במתנה‪,‬‬
                                                 ‫והוא עומד על דעתו לקבל שווי הדמי‪ ,‬כ‪ ‬הוא‬
‫לא‪ .‬וא‪ ‬שבחו"מ )סימ‪ ‬רמ"א סעי‪ ‬ח'( כתב‬           ‫בשו"ת שבט הלוי )חלק ז' סימ‪ ‬ס"ג( שכבר הרבה‬
‫המחבר במתנה על מנת להחזיר ונאנס‪,‬‬
‫שפטור מתשלומי‪ ,‬היינו משו‪ ‬שאי‪ ‬עליו די‪‬‬             ‫פעמי‪ ‬באו אליו שאלות על זה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫שומר שהרי בתורת מתנה באה אליו‪ ,‬אבל מכל‬
                                                 ‫כו‪ .‬שו"ע סעי‪ ‬ג'‪ ,‬שהרי הוא שלו וקרינ‪ ‬בזה‬
       ‫מקו‪ ‬התנאי לא נתקיי‪ ,‬ולכ‪ ‬לא יצא‪.‬‬                                    ‫'לכ‪  ‬שלכ‪.'‬‬

‫לב‪ .‬ואכ‪ ‬כ‪ ‬הוא דעת הסמ"ג )עשי‪ ‬מ"ד ד‪ ‬קכ"א‬      ‫כז‪ .‬כיו‪ ‬שמיד שנת‪ ‬לו את האתרוג ואמר לו‬
‫ע"ד(‪ ,‬וכ‪ ‬נראה מדברי התוס' )ד‪ ‬מ"א ע"ב ד"ה‬       ‫אתרוג זה נתו‪ ‬ל‪ ,‬נפקע כל כח הנות‪‬‬
‫היל‪ ,(‬והביאו בטור בש‪ ‬יש אומרי‪ ,‬ועיי‪ ‬ב"ח‪.‬‬     ‫ממנו‪ ,‬ומה שאמר על מנת להחזירו לו הרי הוא‬
   362   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372