Page 371 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 371

‫‪Pg: 371 - 12-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג ‪ ‬ה | דיני 'ולקחת‪ ‬לכ‪  ‬משלכ‪ '‬שעז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנח‬

                                                                                  ‫קני‪ ‬יד‬

‫טו‪ .‬וכ‪ ‬יכול מעיקר הדי‪ ‬לקנות האתרוג ב'קני‪ ‬יד' ‪ ‬דהיינו שהאתרוג כולו מונח‬
  ‫בתו‪ ‬ידו‪ ,‬וקונה מטע‪' ‬יד'‪ ,‬ומועיל לקנות האתרוג אפילו בלא הגבההנב‪.‬‬

‫אבל מכל מקו‪ ‬לעני‪ ‬מעשה אינו שכיח קני‪ ‬זה באתרוג ומיניו‪ ,‬כיו‪ ‬ש'קני‪‬‬
‫יד' קונה רק כאשר כולו מונח בתו‪ ‬יד הקונה‪ ,‬אבל כאשר חלק ממנו בולט‬
‫לצדדי‪ ‬אינו קונה אויר היד‪ ,‬וצרי‪ ‬דוקא קני‪ ‬הגבההנג‪ ,‬ויש מקילי‪‬נד שקונה‬

                                              ‫אפילו כאשר בולט מ‪ ‬היד לצדדי‪.‬‬

                                                                  ‫אתרוג בקופסא סגורה‬

‫טז‪ .‬מי שקנה אתרוג בקופסא סגורה‪ ,‬וספק ביד הלוקח א‪ ‬יש בידו אתרוג‬
‫מהודר או אתרוג שאינו מהודר‪ ,‬או הוא פסול לגמרי‪ ,‬יש שכתבו שאינו‬
‫מקח ואינו יוצא בו ידי חובתונה‪ ,‬ויש חולקי‪ ‬שיוצא בו‪ ,‬כיו‪ ‬שכ‪ ‬מנהג התגרי‪‬נו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כשחלק ממנו בולט למעלה כיו‪ ‬שהוא באויר‬         ‫חיי‪) ‬חלק א' חו"מ סימ‪ ‬ל"ג(‪ ,‬ועיי‪ ‬בזה בפתחי‬
‫היד‪ ,‬ואפילו בבולט לצדדי‪ ‬דעתו שקנה‪ ,‬ועיי‪‬‬                       ‫חוש‪) ‬קניני‪ ‬פרק ו' הערה י"ח(‪.‬‬
‫שו"ת אבני נזר )אהע"ז סימ‪ ‬ק"ס( שכתב כ‪ ‬לעיקר‬
‫הדי‪ ,‬אבל לעני‪ ‬מעשה חושש לדעת גדולי‬          ‫נב‪ .‬עיי‪ ‬תוס' כתובות )ד‪ ‬ל"א ע"א ד"ה דאי(‪,‬‬
                                              ‫וברא"ש )עירובי‪ ‬פרק ז' סימ‪ ‬ח'(‪ ,‬ובנתיבות‬
    ‫האחרוני‪ ‬שהסכימו שאינו קונה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬     ‫המשפט )סימ‪ ‬קצ"ח ביאורי‪ ‬ס"ק ג'(‪ ,‬ובברכי יוס‪‬‬
                                              ‫)כא‪ ‬ס"ק ה'( בש‪ ‬מחנה אפרי‪) ‬בסו‪ ‬הספר‬
‫נה‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת ש‪ ‬אריה )או"ח סימ‪ ‬י"ג(‬      ‫בהשמטות מב‪ ‬המחבר(‪ ,‬וכתב ש‪ ‬שמדברי אביו‬
‫שהארי‪ ‬בזה שיש בזה איסור משחק‬                 ‫אי‪ ‬משמע כ‪ ,‬והובא בשערי תשובה )ס"ק ה'(‪,‬‬
‫בקוביא‪ ,‬כי לפעמי‪ ‬יצליח שיקבל אתרוג יפה‬       ‫וכ‪ ‬הוא בשו"ת בית יצחק )או"ח סימ‪ ‬ק"ז אות ז'(‪.‬‬
‫כמה דנרי זהב‪ ,‬ולפעמי‪ ‬יעלה בידו חרס ‪‬‬
‫אתרוג שאינו שוה כלו‪ ‬כידוע‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שבירר‬    ‫נג‪ .‬עיי‪ ‬נתיבות המשפט )ש‪ ,(‬והובא בביאור‬
‫סוגיא זו בחו"מ )סימ‪ ‬ר"ט סעי‪ ‬ב'( שאינו נחשב‬  ‫הלכה )סימ‪ ‬שס"ו סעי‪ ‬ט' ד"ה צרי‪ ,(‬וכ‪ ‬כתב‬
‫לקני‪ ,‬ולא זו בלבד אלא לדעת הרמב"‪ ‬הוי‬        ‫מהרש"‪ ‬שהובא בחיי‪ ‬וברכה )אות קפ"ט בהגהות‬
‫איסור גזל בכהאי גונא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכתב ש‪‬‬        ‫המו"ל‪ ,‬ורמז לו בהסכמה לספר(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בשו"ת‬
‫'שלעני‪ ‬לצאת ידי מצות אתרוג דחביבה מצוה‬       ‫מהרש"‪) ‬חלק ט' סימ‪ ‬ל"ז( שכיו‪ ‬שאי‪ ‬האתרוג‬
‫בשעתה‪ ,‬בודאי יש להחמיר כדעת הרמב"‪ ‬דיש‬        ‫והלולב בכל היד‪ ,‬וג‪ ‬ברוב הפעמי‪ ‬מחזיקי‪‬‬
‫בזה איסור גזל והרי הוא מצוה הבאה בעבירה‪,‬‬      ‫אותו כאשר האצבעות סובבי‪ ‬את האתרוג אבל‬
‫ובפרט למהדרי‪ ‬לקנות אתרוג יפה והדר שלא‬        ‫חלק התחתו‪ ‬הוא כנגד אויר הקרקע ולא בתו‪‬‬
‫יהיה עליו שו‪ ‬שמ‪ ‬פסול א‪ ‬לדעה אחת‪,‬‬
‫בודאי אינו ראוי לה‪ ‬לקנות כסומא בארובה‪,‬‬               ‫היד‪ ,‬לכ‪ ‬צרי‪ ‬הגבהה דוקא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫וא‪ ‬א‪ ‬יעלה בידו אתרוג מהודר ויפה‪ ,‬יש בו‬
‫חשש פסול‪ ,‬משו‪ ‬קוביא כאמור‪ ,‬ולא כמו‬           ‫נד‪ .‬עיי‪ ‬שו"ת צמח צדק )אהע"ז חלק ב' סימ‪ ‬ש"ד‪,‬‬
‫שעושי‪ ‬מצות ה' שחוק וקוביא‪ ,‬וירא שמי‪‬‬         ‫ד"ה עכ"ז(‪ ,‬וכ‪ ‬בשו"ת רמ"‪) ‬או"ח סימ‪ ‬כ' אות‬
                                              ‫כ"ב( העלה שלעני‪ ‬אתרוג ולולב קונה אפילו‬
   366   367   368   369   370   371   372   373   374   375   376