Page 376 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 376 - 12-Front 21-06-16‬‬ ‫שפב‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫אבל א‪ ‬פירש בתנאו שנותנו לו על מנת שלא יתנהו לאחר‪ ,‬אינו יכול לזכות‬
‫בו אחר‪ ,‬וא‪ ‬נתנו לאחר ביטל תנאו ונתבטלה המתנהעח‪.‬‬

‫ונראה שבזמנינו א‪ ‬מבקש מחבירו לית‪ ‬לו אתרוג לצאת בו‪ ,‬וחבירו מוציאו‬
‫בשבילו מהקופסא ונותנו לו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וממתי‪ ‬לו עד שיגמור‬
‫כדי לחזור וליתנו בקופסא‪ ,‬הרי גילה דעתו בזה שאי‪ ‬ניחא לו במה שיתנהו‬

‫לאחרי‪ ,‬ואסור לו ליתנו לאחרי‪‬עט‪.‬‬

‫החזרת האתרוג על ידי שליח‬

‫כב‪ .‬א‪ ‬החזיר את האתרוג על ידי שליחו של מקבל המתנה‪ ,‬מהני ליחשב חזרה‪,‬‬
‫ויצא ידי חובתופ‪ ,‬וג‪ ‬יכול להחזירו לו על ידי קט‪ ‬או עכו"‪ ‬שאינ‪ ‬בני‬

‫שליחות פא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שיחזור לבעלי‪ ‬הראשוני‪ ,‬ולכ‪ ‬העלה לדינא‬ ‫שהוא שלו לגמרי‪ ,‬יכול ג‪ ‬ליתנו לאחר ולזכותו‬
‫להקל בזה‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬אבל המאירי כתב הטע‪ ‬כיו‪ ‬שהוא עני‪‬‬
‫של מצוה מסתמא דעת הנות‪ ‬שלא להקפיד‬
‫עו‪ .‬שו"ע‪.‬‬ ‫שיתנהו לאחרי‪ ,‬ולפי זה בשאר דברי‪ ‬שאינו‬
‫של מצוה‪ ,‬אסור ליתנו לאחרי‪ ,‬עיי‪ ‬שעה"צ‬
‫עז‪ .‬כי אי‪ ‬הבעלי‪ ‬מקפידי‪ ‬מי יחזירו לו‪ ,‬אלא‬
‫העיקר שיוחזר אליו‪.‬‬ ‫)אות כ"ו(‪.‬‬

‫עח‪ .‬משנ"ב )ס"ק כ"א( בש‪ ‬האחרוני‪ ,‬והוא‬ ‫והנה כמה אחרוני‪ ‬חולקי‪ ‬על זה וסוברי‪‬‬
‫פשוט‪.‬‬ ‫שאינו יכול ליתנו לאחרי‪ ,‬כ‪ ‬כתב ביד אפרי‪‬‬
‫)כא‪ (‬שכ‪ ‬מוכח מדברי התוס' )ד‪ ‬מ"א ע"ב ד"ה‬
‫עט‪ .‬בבכורי יעקב )ס"ק י"ז( כתב שא‪ ‬יש‬ ‫וא‪ ,(‬והרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ל'(‪ ,‬וג‪ ‬בבכורי יעקב‬
‫אומדנא שהנות‪ ‬מקפיד שלא יטלוהו‬ ‫)ס"ק י"ז( הקשה על זה שברש"י בפירוש הגמ'‬
‫רבי‪ ‬כדי שלא יופסד‪ ,‬אי‪ ‬רשאי לית‪ ,‬והביאו‬ ‫)ד‪ ‬מ"א ע"ב ד"ה הא( פירש המעשה דרב‪ ‬גמליאל‬
‫במשנ"ב )ס"ק כ"ב(‪ ,‬ולמעלה כתבתי מילתא‬ ‫שהיה בספינה‪ ,‬שעל מנת שיחזירהו לו נתנ‪‬‬
‫דשכיחא‪ ,‬ועל פי הרוב בזמנינו מקפידי‪ ‬שלא‬ ‫לה‪ ‬את האתרוג‪ ,‬משמע שנת‪ ‬רשות ליתנו לכל‬
‫לית‪ ‬את האתרוג לאחרי‪ ,‬כי משלמי‪ ‬על‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ונשאר בצ"ע על הרשב"א שסת‪‬‬
‫האתרוג ביוקר‪ ,‬ומקפידי‪ ‬ליתנו רק למי שהוא‬ ‫לקולא‪ ,‬וכ‪ ‬הטור והשו"ע הלכו אחריו וסתמו‬
‫לקולא‪ ,‬אול‪ ‬בביאור הלכה )ד"ה ומיהו( הביא‬
‫בטוח בו שלא יפסידנו‪.‬‬ ‫חבל גדול של הרבה ראשוני‪ ‬שסתמו לקולא‬
‫כדעת השו"ע‪ ,‬הלא המה‪ ,‬שבלי הלקט )סימ‪‬‬
‫פ‪ .‬ביאור הלכה )ד"ה והאחרו‪ ,(‬והוא כל שכ‪ ‬ממה‬ ‫שס"ד(‪ ,‬ורבינו ירוח‪ ,‬והכל בו‪ ,‬והמאירי‪ ,‬וג‪‬‬
‫דאמרינ‪ ‬שיכול האחרו‪ ‬שקיבל המתנה‬ ‫לפירוש רש"י אי‪ ‬ראיה להחמיר לדינא‪ ,‬כי יש‬
‫להחזירו‪ ,‬ואפילו שאינו שליחו‪ ,‬אלא שכל אחד‬ ‫לומר שמעשה שהיה כ‪ ‬היה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לדינא‬
‫אפשר דא‪ ‬א‪ ‬נות‪ ‬לאחד כיו‪ ‬שהוא שלו יכול‬
‫נתנו לאחר‪.‬‬ ‫ליתנו לחבירו‪ ,‬ובלבד שבסו‪ ‬יקוי‪ ‬התנאי‬

‫פא‪ .‬ביאור הלכה )ש‪ ,(‬כיו‪ ‬שדעתו לית‪ ‬לו‬
‫במתנה והלה זוכה בו‪ ,‬ועכו"‪ ‬וקט‪ ‬עושי‪‬‬

‫מעשה קו‪ ‬בעלמא‪.‬‬