Page 381 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 381

‫‪Pg: 381 - 12-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | נתינת הלולב לקט‪ ‬שפז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנח‬

                                                                  ‫הגיע לעונת הפעוטות‬

‫כז‪ .‬יש אומרי‪‬ק שא‪ ‬הקט‪ ‬כבר הגיע לעונת הפעוטות דהיינו שהוא כבר כב‪‬‬
‫שש או שבע‪ ,‬יכול להקנות לו הלולב‪ ,‬כי יוכל לחזור ולהקנות לו את‬
‫הלולב‪ ,‬כי תקנו לו מדרבנ‪ ‬שיוכל להקנותקא‪ ,‬ונמצא שהלולב יחזור להיות‬

                                                                          ‫קנוי לוקב‪.‬‬

‫וכתבו הפוסקי‪‬קג שלא לסמו‪ ‬על זה לעני‪ ‬לכתחילה‪ ,‬כי יש לחוש לדעת‬
                            ‫הפוסקי‪ ‬שאי‪ ‬מועיל מה שיכול להקנות מדרבנ‪‬קד‪.‬‬

                                                                              ‫בחור צעיר‬

‫כח‪ .‬מה שאמרו שלא להקנות לקט‪ ‬הוא עד שהוא ב‪ ‬שלש עשרה שני‪ ‬ויו‪‬‬
‫אחדקה‪ ,‬ולאחר מכ‪ ‬יוכל להקנות לו במתנה כמו שאר גדול‪ ,‬אפילו שעדיי‪‬‬

                                                                 ‫לא נתמלא זקנוקו‪.‬‬

                                                         ‫אי‪ ‬ליתנו לקט‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪‬‬

‫כט‪ .‬הפוסקי‪ ‬כתבו כמה עצות אי‪ ‬לית‪ ‬לקט‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪ ‬ועדיי‪ ‬ישאר‬
                                                         ‫בבעלותו של הגדול‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הלכה י'(‪ ,‬וכמו שדייק בבדק הבית בדבריו‪,‬‬         ‫צט‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בסימ‪ ‬תרמ"ט )סעי‪ ‬ה'(‬
‫והוא לשיטתו )פרק כ"ט מהלכות מכירה הלכה א'(‬                          ‫עיי‪ ‬מה שכתבנו ש‪.‬‬
‫שכשיש דעת אחרת מקנה הוא זוכה בו מ‪‬‬
‫התורה‪ ,‬נמצא שהקט‪ ‬זכה במיני‪ ‬מ‪ ‬התורה‪,‬‬         ‫ק‪ .‬הוא דעת הר"‪) ‬ד‪ ‬כ"ב ע"ב( והובא בב"י‪ ,‬וכ‪‬‬
‫כי היה דעת אחרת מקנה‪ ,‬אבל כשהחזירו לא‬                          ‫בשו"ע בש‪ ‬יש מי שאומר‪.‬‬
‫החזירו אלא בקני‪ ‬מדרבנ‪ ,‬ולכ‪ ‬לא יצא בו‬
                                               ‫קא‪ .‬כדאיתא בגמ' )גיטי‪ ‬ד‪ ‬נ"ט ע"א(‪ ,‬ובחו"מ‬
             ‫הגדול‪ ,‬עיי‪ ‬ביאור הלכה )ד"ה לא(‪.‬‬                         ‫)סימ‪ ‬רל"ה סעי‪ ‬א'(‪.‬‬

                    ‫קה‪ .‬ביאור הלכה )ד"ה לא(‪.‬‬   ‫קב‪ .‬היינו דכיו‪ ‬שתקנו לו שיוכל לקנות מדרבנ‪‬‬
                                               ‫ג‪ ‬תקנו לו שיוכל להקנות מדרבנ‪ ,‬ונמצא‬
‫קו‪ .‬הנה בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק י"ב( כתב שאפילו‬    ‫שמ‪ ‬התורה הוא נשאר של הבעלי‪ ,‬כי כל‬
‫שהוא ב‪ ‬שש שני‪ ‬כל זמ‪ ‬שלא ידעינ‪‬‬              ‫המשא ומת‪ ‬בעני‪ ‬האתרוג היה רק מדרבנ‪,‬‬
‫שהביא שתי שערות אי‪ ‬לית‪ ,‬דספק דאורייתא‬
‫לחומרא‪ ,‬אבל בשו"ת כתב סופר )או"ח סימ‪ ‬קכ"ט(‬                            ‫וכבר הוחזר לו מדרבנ‪.‬‬
‫העלה להקל‪ ,‬משו‪ ‬שיש כא‪ ‬חזקה דרבא‪ ,‬וג‪‬‬
‫שיש כא‪ ‬ספק ספיקא‪ ,‬שמא ג‪ ‬בפעוטות מותר‬         ‫קג‪ .‬כ‪ ‬כתב בביאור הלכה לנהוג כ‪ ,‬דכיו‪‬‬
‫לית‪ ‬כדעת היש אומרי‪ ,‬והביאו בביאור הלכה‪,‬‬      ‫שהשו"ע הביא את הדעה הראשונה בסת‪,‬‬

                     ‫ונראה שסומ‪ ‬עליו להקל‪.‬‬               ‫והדעה המקיל בדר‪ ‬יש מי שאומר‪.‬‬

                                               ‫קד‪ .‬הוא דעת הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב‬
   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386