Page 384 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 384
Pg: 384 - 12-Front 21-06-16
דיני לולב ביו טוב ראשו| שצ
סימ תרנח
מקיי בזה מצות חינוקיג ,אפילו שהלולב אינו תחת בעלותו ואינו 'שלכ ,'ולכ
אי צרי להקנותו לוקיד.
טעה ונת האתרוג במתנה לקט
לא .מי שטעה ביו טוב ראשו ונת את האתרוג במתנה לבנו קט ,א עדיי
12
לא יצא בו ,אינו יכול לצאת בו ,ולכ יבקש מחבירו שית לו את לולבו
במתנה על מנת להחזירקטו.
אבל א כבר יצא בו ביו ראשו ,א הקט כבר ב שש או שבע )עונת הפעוטות(
וקשה לו לבקש מחבירו ,יכול להקל ביו טוב שני לבר עליוקטז.
מי חיי
קיג .עיי בזה עוד בשו"ת שבט הלוי )חלק ח' ויאמר לו שאינו צרי כונה ,כי אז יש חשש דלמא
סימ קנ"ב( שכתב שהאמת יורה דרכו שהעיקר
דדי שאול אינו מעכב בתינוק ,וכ הביא בש אתי למיסר.(
טורי אב) חגיגה ד ו'( דעל כרח לא כל דבר
מעכב בחינו ,דאל"כ אי משכחת לה חינו ועל פי זה יש להבי אי יוכל הקט לבר
כלל ,דהא מצות צריכות כונה ,וקט לאו בר על הלולב כיו שאינו יוצא בו ,וכ הקשה
כונה הוא ,והגדר בזה ,כי לא חייבו חז"ל אלא באגרות משה ש ,ועל פי זה ניחא ,כי הקט
צורה החיצונית של המצוה וצביונה ,לא דיני
המצוה ,כשאול וכיוצא בו שאינ בגו המצוה, אכ יוצא בו ,כי לא נתחייב על זה כלל.
עיי ש. ועוד יש לומר ,על פי דעת הפוסקי) עיי
לעיל סימ תרמ"ט הערה קצ"א( שסוברי שביו טוב
קיד .עיי בשו"ת מנחת יצחק )חלק ט' סימ שני יוצאי בשאול ,כי הוא רק מדרבנ ולא
קס"ג אות ג'( שכתב להקל בזה ,במי שיש חייבו חכמי את כל פרטי המצוה ,על פי זה
לו כמה ילדי קטני ואי ידו משגת לקנות יש לומר שכיו שמצות חינו אינו אלא מדרבנ,
אתרוג לכל אחד ואחד ,עיי ש) ובחלק ב' לכ לגבי הקט הרי הוא כמו יו טוב שני ,או
שאר ימי החג שהנטילה אינו אלא מדרבנ,
סימ ל"ד(. עכשיו ראיתי שכ כתב מוהר"ר ר' שלמה
קלוגער זצ"ל ,ועיי בשו"ת שבט הלוי )חלק ח'
קטו .פשוט. סימ קנ"ב( שכתב עליו שסברא זו חידוש הוא,
שהרי צרי לחנכו במצות שביו הראשו צרי
קטז .הנה לכתחילה בודאי יש לו ליטול ביו לכ ,אבל לפי מה שכתבנו למעלה לא יקשה
טוב שני אתרוג שהוא 'שלכ ,'אבל א כלו ,כי סברא זו הוא רק כדי ליישב אי יוכל
קשה לו ,יש להקל לצאת בלולב שאול ,כמו התינוק לבר ,ואי יקיי האב מצות חינו על
שנתבאר לעיל בסימ תרמ"ט ,ולכ כאשר כבר מעשה המצוה ממש ,אבל על חינו על פרטי
הגיע בנו לעונת הפעוטות יש לו לסמו על דעת המצוה יש לומר שלא נצטוה על זה כל זמ
הר" שיכול להקנות לו ,ובצירו דעת הפוסקי שאינו מראה לקט שעושה היפ מזה ,ולכ א
שביו טוב שני אפשר לצאת בשאול ,ולכ יכול הקט אינו מבחי בכ שאינו שלו ,הרי יצא
לבר עליו ,אבל לכתחילה בודאי יבקש מחבירו
מצות חינו בכל הפרטי.
לית לו במתנה על מנת להחזיר.