Page 388 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 388
Pg: 388 - 13-Front 21-06-16 שצד
דיני לולב ביו טוב ראשו|
סימ תרנח
ואפילו א יו ראשו חל בשבת שיש מקילי בעני' שלכ 'ביו טוב שני,
מכל מקו יקח לולב לעצמו כדי שיוכל לעשות את סדר הנענועי כהלכתקכט.
כתבו הפוסקי שלעול טוב שיבר על המיני שלו מאשר על של חבירו א
ה כשרי ,ואפילו א של חבירו מהודרי יותר ,וא אי לו כשרי ,עדי
ליקח את הכשרי של חבירו מאשר ליקח את הארבע מיני של ציבורקל.
ארבעת המיני אחר החג
לז .אחר שעברו ימי החג יזהר בקדושת הארבע המיני ולא ינהוג בה דר
בזיו ולא יזרק באשפה וכדומה ,ונוהגי להצניע בבית עד זמ שריפת
חמ ושורפי עמה את החמ ,או נותני אות לתו התנור בעת אפיית
המצות ,שכיו שעשו עמה מצוה אחת עושי עמו עוד מצוהקלא.
הרבה נוהגי לעשות מהאתרוג מעשה מרקחת כדי להעלות על שולח' חמשה
עשר בשבט' לבר עליה יחד ע שאר פירות ,ויש בזה הרבה סגולות למי
שאוכל ממנוקלב.
מי חיי
כשהוא קשור ע הדס וערבה ,ולהניחו על גבי קכט .דרכי משה )אות ד'( ,והביאו במשנ"ב )ס"ק
פתח הבית שהוא יש בו לשמירה עד הפסח, מ"ב(.
ובערב פסח לוקחי אותו להשליכו מחציתו
בבוקר אל תו שריפת החמ ,ומחציתו לתו קל .חיי אד) כלל קנ"ב סעי ט'( ,ובכורי יעקב
)ריש סימ תרמ"ה( שכ משמע בשו"ת מבי"ט
התנור שאופי בו המצות של מצוה'.
)סימ מ"ט( ,והביאו במשנ"ב )ס"ק מ'(.
וכ כתב באל המג) סימ תר"ס ס"ק ו'( בש
החיד"א ז"ל ,שכתב בש מוהר" דילזאנו ז"ל קלא .כ כתב בסדר היו) הנהגת מוצאי יו טוב(
שהביא ראיה מהירושלמי )שבת( שהיו נוהגי 'מוצאי יו טוב של סוכות יקח הלולב
להצניע לולב אחר החג בבית ,וכתב עוד ש, ומיניו וישמור אותו במקו מיוחד ,יהיה לו
'טוב ונכו להצניע אות עד סוכות משנה אחרת למשמרת יראה אות ויזכור ,ויזכה על ידו לינצל
ובערב סוכות ישרו אות באש תחת התבשיל מכל צרה ,ואל ישלי ויזרוק אות לאשפה ,אחר
שמבשל לכבוד יו טוב ,ויש ששורפי אותו שה רומזי לעני גדול כאשר כתבנו ,לכ אי
בערב פסח ,אבל בכל ימי הקי אי לה הסגולה לנהוג בה מנהג בזיו 'עכ"ל ,וכ בספר יפה ללב
)חלק ב' סימ תרס"ד אות ט"ו( הביא בש החיד"א
היקרה ,ולכ נ"ל לנהוג כמו שכתבתי' ,עכ"ל. 'הכי חזינ לרבנ קשישאי שומרי הארבע מיני
בכל שנה ,ואמרו שזה יועיל לשמירה ,ועוד
קלב .עיי ביפה ללב )ש' (אחר החג נוטלי מצאתי בכתבי ,'עכ"ל ,וכתב ש שמנהג הוא
את האתרוג ועושי אותו רוקח מרקחת 'ביו הושענא רבה לאחר התפילה ליקח הלולב
בסוק'אר ,להעלותו על השלח בליל ט"ו בשבט