Page 392 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 392
Pg: 392 - 13-Front 21-06-16 שצח
עניני שביעית בארבעת המיני|
שביעית
עשיית טבעות וקליעת עלי לולב )קושק'ל( מלולב של שביעית
ב .ואפילו להרוצה להחמיר על עצמו לנהוג קדושת שביעית בלולב ,מותר לו
לעשות טבעות ובית קיבול מקליעת עלי לולב )קושיק'ל( מלולב של שנה
שביעית ,ואינו נחשב שמפסיד את העליד.
שריפת חמ ע לולב של שביעית
ג .וכ מותר לשרו בלולב כזה את החמ כנהוג ,א הלולב יבש כל כ שאי
ראוי עוד לשמש לכיבוד הבית ,כי פקע ממנו קדושת שביעיתה.
קדושת שביעית בהדסי
ד .הפוסקי דנו א נוהג קדושת שביעית בהדסי שיש בה ריח ,ויש להחמיר
בזהו ,אבל אות הנטועי בעיקר רק לש מצוה ולא להריח בה ,כתבו
מי חיי
שבמקומותינו אינו עומד לכ יש לומר שאי וזורקי אותו ,אבל לעני לולב א נחשוש במה
בה קדושת שביעית ,ומכל מקו לעני מעשה שהוא ראוי לכיבוד הבית ,הרי אי ל ע שאינו
החמיר החזו איש זי"ע לעצמו ולא רצה ליטול ראוי לישע עליו ,או לעשותו בית יד למטאטא
לולב ממשומר ,וג לא לקנות לולב משו וכדומה ,ונמצא לפי זה שעצי שעלו מאליה
או נטעו אות סת ולא חישב עליה לעצי
איסור סחורה ,רק ליטול מהמופקר. יש בה קדושת שביעית ,אלא ודאי שהולכי
בדבר זה במה שרגילות העול להשתמש בדבר
ד .דר אמונה )פרק ח' ס"ק פ"ו ביאור הלכה ד"ה זה ,וכיו שאי הדר להשתמש בלולב בזמנינו
הלוקח( שכיו שאינו מפסידו מתשמישו, לכיבוד הבית ,אי בו קדושת שביעית ,עיי ש,
שהרי יכול להפרידו ולכבד בו הבית ,והביא בש וכ העלה בשו"ת מנחת יצחק )חלק ו' סימ ס"א,
אביו הגאו בעל הקהילות יעקב זצ"ל דהרי אמרו ועיי"ש סוד"ה אמנ ,ובחלק ח' סימ ק'( ,ועיי שו"ת
בסוכה )ד ל"ו ע"ב( שאי אוגדי הלולב אלא שבט הלוי )חלק א' סימ קפ"א( שצידד הרבה
במינו ,ולא מסתבר שבשביעית כול השאירו להקל בזה ,וכתב שכשהיה עוסק במו"מ של
עליו משנה שישית ,אבל יש לדחות שהרי יכול הלכה ע מר החזו איש זי"ע בדי הדס
ליקח סיב או עיקרא דדיקלא שבזה בודאי אי לקדושת שביעית ,היה פשיטא ליה שלולב אי
קדושת שביעית ,וג יכול לקשור בענפי ערבה בו קדושת שביעית ,ולכ הסיק שהמחמיר יחמיר
לעצמו ,וברו יאמרו לעומתו ,אבל המקילי יש
שבזה בודאי אי קדושת שביעית ,עיי ש. לה עמוד ברזל לסמו עליו) ,אבל לא דיבר מעני
זה שבזמנינו אי משתמשי בו לכיבוד הבית( ,וכ כתב
ה .דר אמונה )ש.( בדר אמונה )פרק ח' ס"ק פ"ו( שיש להקל בזה,
ובביאור הלכה )ש ד"ה הלוקח( כתב שאפילו
ו .הנה בירושלמי )פרק ז' משביעית הלכה א'( ששמע שג בזמנינו יש מקומות בי הערביי
בשמי מהו שיהיה עליה קדושת שביעית, שמשתמשי בו לכיבוד הבית ,מכל מקו כיו
ולא איפשטא האיבעיא ,ולכ בשו"ת שבט הלוי
)חלק ב' סימ ר"ב( נטה קו להחמיר בזה ,וג
מדברי החזו איש )סימ י"ד אות ט' כ'( אי שו
הכרעה להקל בשאר מיני בשמי ,ועיי