Page 392 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 392

‫‪Pg: 392 - 13-Front 21-06-16‬‬               ‫שצח‬

‫עניני שביעית בארבעת המיני‪| ‬‬

                  ‫שביעית‬

                     ‫עשיית טבעות וקליעת עלי לולב )קושק'ל( מלולב של שביעית‬

‫ב‪ .‬ואפילו להרוצה להחמיר על עצמו לנהוג קדושת שביעית בלולב‪ ,‬מותר לו‬
‫לעשות טבעות ובית קיבול מקליעת עלי לולב )קושיק'ל( מלולב של שנה‬

                                      ‫שביעית‪ ,‬ואינו נחשב שמפסיד את העלי‪‬ד‪.‬‬

                                                    ‫שריפת חמ‪ ‬ע‪ ‬לולב של שביעית‬

‫ג‪ .‬וכ‪ ‬מותר לשרו‪ ‬בלולב כזה את החמ‪ ‬כנהוג‪ ,‬א‪ ‬הלולב יבש כל כ‪ ‬שאי‪‬‬
          ‫ראוי עוד לשמש לכיבוד הבית‪ ,‬כי פקע ממנו קדושת שביעיתה‪.‬‬

                                                               ‫קדושת שביעית בהדסי‪‬‬

‫ד‪ .‬הפוסקי‪ ‬דנו א‪ ‬נוהג קדושת שביעית בהדסי‪ ‬שיש בה‪ ‬ריח‪ ,‬ויש להחמיר‬
‫בזהו‪ ,‬אבל אות‪ ‬הנטועי‪ ‬בעיקר‪ ‬רק לש‪ ‬מצוה ולא להריח בה‪ ,‬כתבו‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שבמקומותינו אינו עומד לכ‪ ‬יש לומר שאי‪‬‬        ‫וזורקי‪ ‬אותו‪ ,‬אבל לעני‪ ‬לולב א‪ ‬נחשוש במה‬
‫בה‪ ‬קדושת שביעית‪ ,‬ומכל מקו‪ ‬לעני‪ ‬מעשה‬        ‫שהוא ראוי לכיבוד הבית‪ ,‬הרי אי‪ ‬ל‪ ‬ע‪ ‬שאינו‬
‫החמיר החזו‪ ‬איש זי"ע לעצמו ולא רצה ליטול‬      ‫ראוי לישע‪ ‬עליו‪ ,‬או לעשותו בית יד למטאטא‬
‫לולב ממשומר‪ ,‬וג‪ ‬לא לקנות לולב משו‪‬‬           ‫וכדומה‪ ,‬ונמצא לפי זה שעצי‪ ‬שעלו מאליה‪‬‬
                                              ‫או נטעו אות‪ ‬סת‪ ‬ולא חישב עליה‪ ‬לעצי‪‬‬
           ‫איסור סחורה‪ ,‬רק ליטול מהמופקר‪.‬‬     ‫יש בה‪ ‬קדושת שביעית‪ ,‬אלא ודאי שהולכי‪‬‬
                                              ‫בדבר זה במה שרגילות העול‪ ‬להשתמש בדבר‬
‫ד‪ .‬דר‪ ‬אמונה )פרק ח' ס"ק פ"ו ביאור הלכה ד"ה‬   ‫זה‪ ,‬וכיו‪ ‬שאי‪ ‬הדר‪ ‬להשתמש בלולב בזמנינו‬
‫הלוקח( שכיו‪ ‬שאינו מפסידו מתשמישו‪,‬‬            ‫לכיבוד הבית‪ ,‬אי‪ ‬בו קדושת שביעית‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪,‬‬
‫שהרי יכול להפרידו ולכבד בו הבית‪ ,‬והביא בש‪‬‬    ‫וכ‪ ‬העלה בשו"ת מנחת יצחק )חלק ו' סימ‪ ‬ס"א‪,‬‬
‫אביו הגאו‪ ‬בעל הקהילות יעקב זצ"ל דהרי אמרו‬    ‫ועיי"ש סוד"ה אמנ‪ ,‬ובחלק ח' סימ‪ ‬ק'(‪ ,‬ועיי‪ ‬שו"ת‬
‫בסוכה )ד‪ ‬ל"ו ע"ב( שאי‪ ‬אוגדי‪ ‬הלולב אלא‬      ‫שבט הלוי )חלק א' סימ‪ ‬קפ"א( שצידד הרבה‬
‫במינו‪ ,‬ולא מסתבר שבשביעית כול‪ ‬השאירו‬         ‫להקל בזה‪ ,‬וכתב שכשהיה עוסק במו"מ של‬
‫עליו משנה שישית‪ ,‬אבל יש לדחות שהרי יכול‬       ‫הלכה ע‪ ‬מר‪ ‬החזו‪ ‬איש זי"ע בדי‪ ‬הדס‬
‫ליקח סיב או עיקרא דדיקלא שבזה בודאי אי‪‬‬       ‫לקדושת שביעית‪ ,‬היה פשיטא ליה שלולב אי‪‬‬
‫קדושת שביעית‪ ,‬וג‪ ‬יכול לקשור בענפי ערבה‬       ‫בו קדושת שביעית‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק שהמחמיר יחמיר‬
                                              ‫לעצמו‪ ,‬וברו‪ ‬יאמרו לעומתו‪ ,‬אבל המקילי‪ ‬יש‬
    ‫שבזה בודאי אי‪ ‬קדושת שביעית‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬     ‫לה‪ ‬עמוד ברזל לסמו‪ ‬עליו‪) ,‬אבל לא דיבר מעני‪‬‬
                                              ‫זה שבזמנינו אי‪ ‬משתמשי‪ ‬בו לכיבוד הבית(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
                          ‫ה‪ .‬דר‪ ‬אמונה )ש‪.(‬‬  ‫בדר‪ ‬אמונה )פרק ח' ס"ק פ"ו( שיש להקל בזה‪,‬‬
                                              ‫ובביאור הלכה )ש‪ ‬ד"ה הלוקח( כתב שאפילו‬
‫ו‪ .‬הנה בירושלמי )פרק ז' משביעית הלכה א'(‬      ‫ששמע שג‪ ‬בזמנינו יש מקומות בי‪ ‬הערביי‪‬‬
‫בשמי‪ ‬מהו שיהיה עליה‪ ‬קדושת שביעית‪,‬‬           ‫שמשתמשי‪ ‬בו לכיבוד הבית‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪‬‬
‫ולא איפשטא האיבעיא‪ ,‬ולכ‪ ‬בשו"ת שבט הלוי‬
‫)חלק ב' סימ‪ ‬ר"ב( נטה קו להחמיר בזה‪ ,‬וג‪‬‬
‫מדברי החזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬י"ד אות ט' כ'( אי‪ ‬שו‪‬‬
‫הכרעה להקל בשאר מיני בשמי‪ ,‬ועיי‪‬‬
   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397