Page 395 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 395
Pg: 395 - 13-Back 21-06-16
קדושת שביעית תא
שביעית
וכ האתרוגי האלו חייבי בתרומות ומעשרותיז ,אבל לא יבר על הפרשהיח.
וכ בעל הפרדס צרי להפקיר מספק ואינו יכול לעכב על מי שבא לזכות
באתרוגי ,אבל מכל מקו אי לאנשי לזכות בו מספקיט ,ויש מי שמפקפקכ
בזה שאי צרי להפקירו מאחר שאי מי שיכול לזכות בזה ,וג אפשר שאינו
נחשב כלל להפקר.
אתרוג הגדל בשביעית
ט .אתרוג הגדל באר ישראל בשנה שביעית ,יש בו קדושת שביעית ,אפילו
א נלקט בשנה שמיניתכא.
והפוסקי דנו א מותר לקצו את הקוצי היוצאי בע סמו לאתרוג ,כדי
שלא יזיקו את כשרות והידור האתרוגכב.
וכ להשקות מי הרבה לאתרוגי כדי שיגדלו מהר ,לאתרוגי הנקראי' אתרוגי
מי ,'אסורכג.
מי חיי
ביעור שהוא רק חובת גברא על הבעלי יז .כ פסק בשו"ע )יו"ד סימ של"א סעי קכ"ו(,
להפקיר לכל אד מסתבר דבכה"ג שהוא וכדעת הרמב") פרק ד' מהלכות שמיטה ויובל
ספק ,אינו חייב כלל להפקיר ודאי ,אלא צרי
להפקיר מספק ,א כ מאי טע נחייבנו הלכה י"ב(.
להפקיר ,וג אפשר דהפקר כזה לא נחשב
יח .כ כתב במנחת יצחק )חלק ו' סימ ק"ל אות
הפקר ,עיי ש. ב'( שכ כתוב במדרי דבר השמיטה שיצא
לאור בשנת תשל"ג ע"י ועד השמיטה של העדה
כא .וא לדעת הרמב") פרק א' ממעשר שני הלכה החרדית ,שנכתבו על ידי חברי הבד"צ ,והוא ז"ל
חיזק פסק זה מכמה טעמי ,עיי ש ,וכ
ה' – ו' ,ופרק ד' מהלכות שמיטה ויובל הלכה י"ב, העתיק להלכה באמרי יעקב )אר ישראל סימ ד'
וכ בפירוש המשנה סוכה פרק ג' משנה י"א( שבאתרוג ליקוטי אות י'(.
אזלינ בתר לקיטה ,וכא הרי לקטו בשמינית,
כי הרמב" רק החמיר לעני נלקט בשביעית, יט .כ כתב בחזו איש )סימ ז' אות ד'( ,והשאיר
אבל א חנט בשביעית ונלקט בשמינית ג בצ"ע ,והביאו ג בדר אמונה על הרמב"
להרמב" יש בו קדושת שביעית. ש) ס"ק פ"ט(.
כב .עיי בספר קוב תשובות )חלק א' סימ רל"ד כ .במעדני אר) סימ ה' סו אות ד'( הביא את
אות ד'( שאסור לקצו את הקוצי ,ואי זה דברי החזו איש ותמה עליו ,דמה טע אי
נחשב בגדר 'לאוקמי' ,כיו שאי הפסד להפרי אחר רשאי לזכות ,הרי לגבי הזוכה נחשב רק
עצמו ,אלא להידור ויופי הפרי ,וג בשו"ת שבט כספיקא דממונא שהספק הוא א שיי לבעלי
הלוי )חלק ט' סימ ר"מ( כתב שכל אלו הדברי או שהוא הפקר ,והרי קיי"ל דאזלינ לקולא ולא
שאינ אלא ליופי והידור הפרי ,אסור לעשות חיישינ לספק לא תגזול ,ועל כל פני לעני
בשביעית ,וא שמעיקר הדי היה אפשר להקל