Page 397 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 397

‫‪Pg: 397 - 13-Front 21-06-16‬‬

‫סחורה ו'אוצר בית די‪ '‬תג‬

                                                         ‫שביעית‬

‫בו כדי להחזיר את ההוצאות שבית די‪ ‬הוציאו לקטיפת הפירותכח‪ ,‬והוא הנקרא‬
                                                                 ‫'אוצר בית די‪'‬כט‪.‬‬

‫ולכ‪ ‬אי‪ ‬למכור ולתבוע המחיר על פי דרגת כשרות והידור האתרוג‪ ,‬אלא א‪‬‬
‫האתרוגי‪ ‬המהודרי‪ ‬היו צריכי‪ ‬לשמור היטב ולהוציא עליה‪ ‬הוצאות‬

         ‫בשמירת‪ ,‬מותר למכור במחיר שהוציאו לשמירת האתרוג ולא יותרל‪.‬‬

                                              ‫לקטו‪ ‬בעצמו מפרדס של אוצר בית די‪‬‬

‫יב‪ .‬הרוצה לקטו‪ ‬מפרדס שהוא 'אוצר בית די‪ '‬מותר לקטו‪ ‬אתרוגי‪ ‬כרצונו‪,‬‬
‫ואי‪ ‬לשלוחי בית די‪ ‬למנוע את האנשי‪ ‬מלקטו‪ ‬אתרוגי‪ ‬מהפרדס‪ ,‬וא‪‬‬
‫שמרו את הפרדס‪ ,‬יש בו איסור 'שמור'‪ ,‬וה‪ ‬נאסרי‪ ‬לדעת הפוסקי‪ ‬המחמירי‪‬‬
‫בשמורלא‪ ,‬ג‪ ‬אי‪ ‬לבית די‪ ‬לקנות פירות כדי לחלקלב‪ ,‬וג‪ ‬אי‪ ‬לאנשי המקו‪‬‬

                   ‫שבו גדלו הפירות זכות קדימה‪ ,‬אלא לפי הנפשות והצור‪‬לג‪.‬‬

                                                      ‫ליקח מאוצר בית די‪ ‬בלא לשל‪‬‬

‫יג‪ .‬אי‪ ‬ליקח מאוצר בית די‪ ‬בלא לשל‪ ‬את שכר ההוצאות‪ ,‬כי הוא גוזל את‬
‫שכר הפועלי‪ ,‬או הבית די‪ ‬שהוציאו את ההוצאות לשל‪ ‬את שכר‪ ,‬ויש‬

                                             ‫ליזהר בכ‪ ‬שלא יהיה אתרוג גזוללד‪.‬‬

                                                           ‫הוצאת אתרוגי‪ ‬לחו‪ ‬לאר‪‬‬

‫יד‪ .‬מעיקר הדי‪ ‬אי‪ ‬מוציאי‪ ‬פירות שביעית לחו‪ ‬לאר‪‬לה‪ ,‬אבל הרוצה להוציא‬
‫אתרוגי‪ ‬לחו‪ ‬לאר‪ ‬כדי לחלק לתושבי חו‪ ‬לאר‪ ‬בלי מכירה‪ ,‬או למכור‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫העדה החרדית‪ ,‬שמוכרי‪ ‬האתרוג בתו‪ ‬קופסא‬          ‫כח‪ .‬בדר‪ ‬אמונה )פרק ו' משמיטה ס"ק י"ט( הביא‬
‫סגורה‪ ,‬והמחיר נקבע על הקופסא מחיר זול‬           ‫שהחזו‪ ‬איש הסתפק א‪ ‬מותר ליקח מעות‬
                                                ‫עבור מלאכות שקוד‪ ‬קצירה‪ ,‬היינו שכר‬
              ‫מכל השני‪ ,‬ולפי דרגת ההידור‪.‬‬      ‫ההשקייה או שאר עבודות המונעות הפסד‬
                                                ‫שמותרות בשביעית‪ ,‬כי בתוספתא לא נזכר אלא‬
      ‫לא‪ .‬דר‪ ‬אמונה )פרק ו' משמיטה ס"ק י"ט(‪.‬‬    ‫מקצירה ואיל‪ ,‬אול‪ ‬מהנוסח שסידר מר‪‬‬
                                                ‫החזו‪ ‬איש זי"ע משמע להיתר‪ ,‬וכ‪ ‬המנהג היו‪.‬‬
                         ‫לב‪ .‬דר‪ ‬אמונה )ש‪.(‬‬
                                                ‫כט‪ .‬אבל אי‪ ‬לדייני‪ ‬ליקח דמי‪ ‬מהמכירה‪,‬‬
                                      ‫לג‪ .‬ש‪.‬‬          ‫)דר‪ ‬אמונה ש‪ ‬בש‪ ‬מר‪ ‬החזו"א זי"ע(‪.‬‬

‫לד‪ .‬עיי‪ ‬ספר בית דוד )שביעית חלק א' פרק ט' סו‪‬‬  ‫ל‪ .‬כי ג‪ ‬זה נכלל בגדר ההוצאות שהוציאו‬
‫הערה ‪ (5‬בש‪ ‬פוסקי זמנינו‪ ,‬שמצדדי‪ ‬כ‪‬‬            ‫הבית די‪ ,‬וכ‪ ‬עושי‪ ‬באוצר בית די‪ ‬של‬

                                        ‫להלכה‪.‬‬

   ‫לה‪ .‬כמבואר במשנה )שביעית פרק ו' משנה ו'(‪.‬‬
   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401   402