Page 393 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 393

‫‪Pg: 393 - 13-Front 21-06-16‬‬

‫קדושת שביעית שצט‬

                                                         ‫שביעית‬

‫הפוסקי‪ ‬להקל בזה‪ ,‬וכ‪ ‬נהגו העול‪ ‬להקל בזה שלא לנהוג בו קדושת שביעיתז‪,‬‬
         ‫אמנ‪ ‬א‪ ‬הכונה היתה ג‪ ‬להריח בה‪ ‬אחר יו‪ ‬טוב‪ ,‬יש לעיי‪ ‬בזהח‪.‬‬

                                                       ‫עבודת קרקע בהדסי‪ ‬בשביעית‬

‫ה‪ .‬אמנ‪ ‬לעני‪ ‬השקאת ההדסי‪ ‬שלא יפסדו‪ ,‬נוהגי‪ ‬בזה היתר‪ ,‬כיו‪ ‬שה‪‬‬
‫נפסדי‪ ‬בלי זהט‪ ,‬אמנ‪ ‬מה ששורפי‪ ‬את ענפי ההדסי‪ ‬בתחילת צמיחת‪‬‬

                               ‫כדי שיצמחו 'משולשי‪ ,'‬אסור לעשותו בשמיטהי‪.‬‬

                                                                ‫קדושת שביעית בערבה‬

‫ו‪ .‬ערבה אי‪ ‬בה קדושת שביעית‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬לה שו‪ ‬תשמיש הרי היא כמו שאר‬
                                           ‫עצי‪ ‬שאי‪ ‬בה‪ ‬קדושת שביעיתיא‪.‬‬

                                                               ‫קדושת שביעית באתרוג‬

‫ז‪ .‬אתרוג נוהג בו קדושת שביעית‪ ,‬ויש ליזהר בו ככל דיני פירות שביעית‪ ,‬אבל‬
‫מותר ליקחו לצור‪ ‬נטילה של מצוה‪ ,‬ואינו נחשב שהוא מפסיד את הפרייב‪,‬‬

            ‫אבל יזהר שלא ישפשפו בידי‪ ‬שלא יתקלקל‪ ,‬אלא נוטלו כדרכויג‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בשבת 'מדאני אסא'‪ ,‬ורוצי‪ ‬להשתמש אחר‬               ‫בשבה"ל ש‪ ‬שהשיג על שו"ת משנת יוס‪‬‬
‫סוכות ע‪ ‬ההדסי‪ ‬של מצוה‪ ,‬או שרוצי‪‬‬                ‫)שביעית פרק ז' משנה ו'( שהביא בש‪ ‬החזו‪ ‬איש‬
‫להריח בו בהבדלה כמ"ש בטור )או"ח סימ‪ ‬רצ"ז(‪,‬‬       ‫שהכריע להקל‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬שו"ת משנת יוס‪‬‬
‫יש לה‪ ‬לשמור קדושת שביעית‪ ,‬שהרי הוא‬
‫עומד להריח‪ ,‬אפילו שההרחה עצמו הוא הרחה‬                                          ‫)חלק א' סימ‪ ‬כ"ד(‪.‬‬
‫של מצוה‪ ,‬אבל מכל מקו‪ ‬הוא נהנה והרי עומד‬
                                                  ‫ז‪ .‬עיי‪ ‬שו"ת מנחת יצחק )חלק ו' סימ‪ ‬ק"ל אות‬
                                        ‫להנאה‪.‬‬    ‫ג'( שא‪ ‬נלקטו להריח בודאי יש בה‪‬‬
                                                  ‫קדושת שביעית כמו פרחי ריח‪ ,‬אבל א‪ ‬נלקטו‬
              ‫ט‪ .‬שו"ת שבט הלוי )ש‪ ‬ד"ה עד(‪.‬‬       ‫לש‪ ‬מצוה אי‪ ‬בזה קדושת שביעית‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
                                                  ‫בשו"ת מנחת שלמה )סימ‪ ‬נ"א אות כ"ג( שנהגו‬
‫י‪ .‬כ‪ ‬הוא ברמב"‪) ‬פרק א' מהלכות שמיטה ויובל הלכה‬  ‫העול‪ ‬להקל בזה‪ ,‬ועיי‪ ‬בדר‪ ‬אמונה )ציו‪ ‬רכ"ב(‬
‫ו'(‪ ,‬שאי‪ ‬מציתי‪ ‬את האור באישת הקני‪ ,‬עיי‪‬‬        ‫שהביא בש‪ ‬ספר צי‪ ‬הקודש )חלק א' סימ‪ ‬ט"ו(‬
                                                  ‫בש‪ ‬מהרי"ל דסקי‪ ‬זצ"ל שאמר להבליע את‬
       ‫בספר שמיטה כהלכתה )פרק ב' הערה י"ב(‪.‬‬       ‫דמי האתרוגי‪ ‬במחיר ההדסי‪ ,‬אבל הביא ש‪‬‬
                                                  ‫שראה את מר‪ ‬החזו‪ ‬איש זי"ע שהחמיר שלא‬
‫יא‪ .‬בדר‪ ‬אמונה )סימ‪ ‬ח' מהלכות שמיטה ויובל ס"ק‬    ‫ליקח הדסי‪ ‬ממשומר‪ ,‬כמנהגו שנהג להחמיר‬
‫פ"ו(‪ ,‬ובביאור הלכה )ד"ה הלוקח( שאי‪ ‬בזה‬           ‫לעצמו במשומר‪ ,‬וג‪ ‬משו‪ ‬איסור סחורה‪ ,‬א‪‬‬

                               ‫קדושת שביעית‪.‬‬                       ‫מעיקר הדי‪ ‬צידד להקל בזה‪.‬‬

‫יב‪ .‬וא‪ ‬שלעני‪ ‬תרומה אמרו במשנה )סוכה‬             ‫ח‪ .‬מנחת יצחק )ש‪ ,(‬ולכ‪ ‬אלו הנוהגי‪ ‬להריח‬
‫ד‪ ‬ל"ד ע"ב( שלא יטול למצוה‪ ,‬ובגמ'‬
‫)ש‪ ‬ד‪ ‬ל"ה ע"ב( איכא למ"ד שהטע‪ ‬מפני‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398