Page 391 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 391

‫‪Pg: 391 - 13-Back 21-06-16‬‬

‫עניני שביעית בארבעת המינים‬

        ‫עד עתה נתבאר הלכות ארבעת המינים עצמם‪ ,‬הנוגעים לכשרותם‪,‬‬
        ‫והידורם‪ ,‬וסדר נטילתם‪ ,‬ומכירתם‪ ,‬ועוד הרבה‪ ,‬ובסימן זה יתבאר עניני‬
        ‫שביעית שאינו נוגע לכשרות המינים בעצמותם‪ ,‬אלא כיון שהם נצרכים‬
        ‫לזריעה והשקיה‪ ,‬ויש בזה מסחר גדול‪ ,‬וגם הוא דבר המצוי לכל אחד‬
        ‫– כי כל אחד יש לו אתרוג בחג הסוכות‪ ,‬לכן נבאר את קצת ההלכות‬
        ‫המצויים בענין שמיטה הנוגעות לעניני ארבעת המינים‪ ,‬וכיון שאין אנו‬
        ‫עוסקים בספר זה בדיני שמיטה ביסודם‪ ,‬לכן נכתוב רק את ההלכות‬

                                        ‫המצויות מבלי ליכנס ביסודות באריכות‪.‬‬

                                                                 ‫קדושת שביעית בלולב‬

‫א‪ .‬לולב אי‪ ‬בו קדושת שביעיתא‪ ,‬ואפילו להפוסקי‪‬ב שמחמירי‪ ‬שיש בלולב‬
‫קדושת שביעית‪ ,‬בזמנינו שאי‪ ‬משתמשי‪ ‬בו לכבד הבית‪ ,‬יש לומר שיש‬

                                                 ‫להקל שאי‪ ‬בו קדושת שביעיתג‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כתב בתוס' הרעק"א )סוכה פרק ג' משנה י"א(‪,‬‬   ‫א‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמב"‪ ‬בפירוש המשנה )סוכה‬
    ‫שהקשה על הרע"ב שהקיל בזה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬     ‫פרק ג' משנה י"א( שהוא כמו עצי‪ ‬שאי‪‬‬
                                           ‫קדושת שביעית חלה עליו‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הרע"ב‬
‫ג‪ .‬כ‪ ‬כתב במנחת שלמה )קמא חלק א' סימ‪ ‬נ"א‬  ‫)ש‪ ,(‬וכ‪ ‬כתב הרדב"ז )פרק ח' מהלכות שמיטה‬
‫אות כ"ג( שכיו‪ ‬שבזמנינו אי‪ ‬משתמשי‪ ‬בו‬     ‫הלכה י"א(‪ ,‬ועיי‪ ‬באור שמח )פרק י"א מהלכות פרה‬
‫לכיבוד הבית‪ ,‬ואי‪ ‬נוטעי‪ ‬אותו כלל אדעתא‬    ‫אדומה הלכה ז'( שכתב בדעת הרמב"‪ ‬על פי‬
‫דהכי‪ ,‬אי‪ ‬נוהג בה‪ ‬קדושת שביעית‪ ,‬וכתב ש‪‬‬   ‫דברי הירושלמי פרק קמא דערלה שהסתפק‬
‫שא‪ ‬לדעת הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל שסובר‬     ‫באתרוג שנטע למצותו א‪ ‬נחשב נטעו לפירות‬
‫שיש להחמיר בקליפות הראויי‪ ‬למאכל בהמה‬      ‫או לקורות‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ועל פי זה כתב באו"ש‬
‫שיש בה‪ ‬קדושת שביעית‪ ,‬אפילו שאינ‪‬‬          ‫ש‪ ‬שכיו‪ ‬שלקט את הלולב רק למצוה‪ ,‬הרי‬
‫מיוחדי‪ ‬לכ‪ ,‬וכיו‪ ‬שאנו מחמירי‪ ‬בקליפות‬    ‫הוא כמלקט לעצי‪ ‬ואי‪ ‬בו קדושת שביעית‪,‬‬
‫היה לנו להחמיר ג‪ ‬לעני‪ ‬לולב שהוא ראוי‬
‫לכיבוד הבית אפילו שאי‪ ‬משמשי‪ ‬בו לצור‪‬‬                                            ‫עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫זה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬יש לחלק בי‪ ‬הקליפות שה‪‬‬
‫מצד עצמ‪ ‬מאכל בהמה לכ‪ ‬אינו נפקע מה‪‬‬       ‫ב‪ .‬כ‪ ‬כתבו התוס' )ב"ק ד‪ ‬ק"א ע"א ד"ה והאיכא(‬
‫קדושת שביעית אלא א‪ ‬חישב עליה‪ ‬לעצי‪,‬‬      ‫שיש בלולב קדושת שביעית‪ ,‬כיו‪ ‬שהנאתו‬
‫ולא די במה שאי‪ ‬מקפידי‪ ‬ליתנו לבהמה‬        ‫וביעורו שוה‪ ,‬שראוי לכבד בו הבית‪ ,‬ואינו דומה‬
                                           ‫לשאר עצי‪ ,‬שאי‪ ‬הנאת‪ ‬וביעור‪ ‬שוה‪ ,‬וכ‪‬‬
   386   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396