Page 380 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 380

‫‪Pg: 380 - 12-Front 21-06-16‬‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬                                              ‫שפו‬

                ‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫צריך שיהיו הארבעה מינים בבעלות האדם היוצא בהם‪ ,‬כדי שיהיה 'לכם‬
                                                              ‫‪ ‬שלכם'‪.‬‬

‫ולכן הרוצה לצאת בו צריך שכשהוא מקבלו מחבירו יקנהו לו במתנה‪,‬‬
‫ואם יקנה אותו במתנה לקטן קודם שהוא כבר נטלו למצוה‪ ,‬נמצא‬
‫שהקטן קנה את המינים )כי תקנו להם מדרבנן שיוכל לזכות לעצמו‪ ,‬רש"י(‪,‬‬
‫אבל לא יוכל הקטן לחזור ולהקנותו לו‪ ,‬כי הקטן אינו יכול לזכות‬
‫לאחרים‪ ,‬וכאשר ירצה לצאת בו הוא עצמו לא יהיה בבעלותו‪ ,‬כי‬
‫ישאר בבעלות הקטן‪ ,‬ונמצא שנוטל את לולבו של הקטן ואינו 'שלכם'‪.‬‬

‫וצריך לחפש אחר עצה נכונה איך נוכל לתנו לקטן לצאת בו ביום טוב‬
                            ‫ראשון ועדיין ישאר בבעלותו של הגדולצד‪.‬‬

                                                    ‫נתינת ארבע מיני‪ ‬לקט‪ ‬לצאת בו‬

‫כו‪ .‬לא ית‪ ‬את לולבו ושאר מיני‪ ‬במתנה לקט‪ ‬כדי לצאת בו ביו‪ ‬הראשו‪,‬‬
‫כי הקט‪ ‬קונה את המיני‪ ‬ואינו יכול לחזור ולהקנותו לו‪ ,‬ונמצא שאחר‬
‫נתינתו לקט‪ ,‬שוב אי‪ ‬המיני‪ ‬שלוצה‪ ,‬ואפילו נתנו לו במתנה על מנת להחזירצו‪.‬‬

‫ואפילו אחר שכבר יצא בו לא יתנהו לקט‪ ,‬שמא יבוא אחר לבקש ממנו לצאת‬
                                 ‫במיני‪ ‬שלו‪ ,‬ולא יוכל לית‪ ‬לו כי אינ‪ ‬שלוצז‪.‬‬

‫ובחו‪ ‬לאר‪ ‬בודאי לא ית‪ ‬לו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬אחר שכבר יצא בו‪ ,‬כי לא יוכל‬
‫לצאת בו ביו‪ ‬טוב שני לדעת הפוסקי‪ ‬שצרי‪' ‬לכ‪ '‬ביו‪ ‬טוב שניצח‪ ,‬וכ‪ ‬יש‬

                                                                 ‫לנהוג לכתחילהצט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫צו‪ .‬עיי‪ ‬מה שכתבנו לעיל בפתיחה )הערה‬               ‫צד‪ .‬ואפילו במתנה על מנת להחזיר לא יועיל‬
‫צ"ג( בש‪ ‬הר"‪ ,‬והובא ג‪ ‬בביאור הלכה‬                ‫ליתנו לו‪ ,‬דהיינו שית‪ ‬לו במתנה על מנת‬
                                                   ‫להחזיר‪ ,‬ושוב נאמר שכיו‪ ‬שאינו יכול להחזירו‬
                                      ‫)ד"ה אינו(‪.‬‬  ‫לגדול נמצא שלא החזירו לו ולכ‪ ‬לא יצא בו‬
                                                   ‫למפרע‪ ,‬כי באמת לא יועיל דבר זה ואי‪ ‬לעשות‬
‫צז‪ .‬ביאור הלכה )ד"ה קוד‪ (‬בש‪ ‬אליה רבה‬             ‫כ‪ ,‬כי כתב הר"‪) ‬ד‪ ‬כ"ב ע"ב( על פי מה שאמרו‬
‫)ס"ק י'(‪ ,‬ועיי‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק י"ח( שכתב‬         ‫בגמרא )גיטי‪ ‬ד‪ ‬פ"ד ע"א( דכל מתנה שאי אפשר‬
‫שהוא חשש רחוק‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב שבאר‪ ‬ישראל‬                ‫להתקיי‪ ‬בסופו‪ ,‬והתנה עליו בתחילה‪ ,‬תנאו‬
‫אכ‪ ‬יכול להקנות לקט‪ ‬אחר שכבר יצא בו‪ ,‬אבל‬          ‫בטל‪ ,‬נמצא שהקט‪ ‬קנאו אע"פ שאינו יכול‬
‫בחו‪ ‬לאר‪ ‬שעושי‪ ‬שני ימי‪ ‬טובי‪ ‬לא יוכל‬
                                                                       ‫להחזירו‪ ,‬והביאו בב"י כא‪.‬‬
 ‫להקנות לקט‪ ,‬כי יצטר‪ ‬לו למחר לצאת בו‪.‬‬
                                                   ‫צה‪ .‬שו"ע על פי הגמ' שנתבאר לעיל בפתיחה‬
‫צח‪ .‬עיי‪ ‬רמ"א לעיל )סימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬ה'(‪ ,‬וכ‪‬‬                                       ‫לסעי‪ ‬זה‪.‬‬
‫כתב להדיא באליה רבה )כא‪ ‬ס"ק י'(‪ ,‬ופרי‬

                            ‫מגדי‪) ‬א"א ס"ק ח'(‪.‬‬
   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385