Page 375 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 375 - 12-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג ‪ ‬ה | דיני 'ולקחת‪ ‬לכ‪  ‬משלכ‪ '‬שפא‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫ובדיעבד א‪ ‬לא החזירו עד אחר החג‪ ,‬א‪ ‬אמר לו על מנת שתחזרהו 'לי'‪ ,‬לא‬
‫יצאסט‪ ,‬וא‪ ‬לא פירש ואמר 'לי'‪ ,‬יש אומרי‪ ‬שיצאע‪.‬‬

‫הכוונה בעת החזרה‬

‫כ‪ .‬כשמחזיר את האתרוג לבעלי‪ ‬הראשוני‪ ‬אינו צרי‪ ‬לפרש לו שנותנו בחזרה‬
‫לש‪ ‬מתנה‪ ,‬כי סתמא דמילתא הוא שנותנו לו לש‪ ‬מתנהעא‪ ,‬כי הרי רוצה‬
‫לצאת בו‪ ,‬שא‪ ‬אינו מחזירו ונותנו לש‪ ‬מתנה הרי לא יצא בו הוא עצמועב‪,‬‬
‫אבל א‪ ‬אמר בפירוש כשהחזירו לו שנותנו לו בדר‪ ‬שאלה וכדומהעג‪ ,‬לא יצא‬

‫בו המקבלעד‪.‬‬

‫נתינת האתרוג לאחר וחזירתו על ידי האחר‬

‫כא‪ .‬מי שנת‪ ‬לו חבירו אתרוג במתנה על מנת להחזיר אינו צרי‪ ‬להחזירו מיד‪,‬‬
‫אלא יכול ליתנו לאחר לצאת בו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וכ‪ ‬האחר יכול‬
‫ליתנו לאחרעה‪ ,‬אלא שבסופו של דבר צרי‪ ‬שיחזור אל הבעלי‪ ‬הראשוני‪‬עו‪,‬‬

‫ואפילו שלא החזירו הראשו‪ ‬שלקחו ממנועז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫סת‪ ‬בלי לפרש כלו‪ ‬הוא מועיל‪ ,‬כי אומדנא‬ ‫סט‪ .‬כי לזה היתה כונתו באמירת 'לי' היינו‬
‫דמוכח הוא‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬לא יצא למפרע ידי‬ ‫לצרכי שיוכל לצאת בו בזמנו‪.‬‬

‫מצוה‪.‬‬ ‫ע‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בש‪ ‬תשובת הרשב"א‪,‬‬
‫וא‪ ‬שכמה אחרוני‪ ‬פקפקו בזה‪ ,‬מכל מקו‪‬‬
‫עג‪ .‬ויש להסתפק א‪ ‬בעת שמחזירו לו אמר‬ ‫לעני‪ ‬בדיעבד שכבר החזירו לאחר החג‪ ,‬יש‬
‫שהוא נותנו לו במתנה על מנת להחזיר‪,‬‬
‫מה יעשה בעל האתרוג‪ ,‬ושמעתי שהאדמו"ר‬ ‫לסמו‪ ‬על הני פוסקי‪ ‬המקילי‪ ‬בזה‪.‬‬
‫בעל האמרי אמת זי"ע נשאל על זה בילדותו‪,‬‬
‫וענה שהנות‪ ‬הראשו‪ ‬לא יחזיר לו את המתנה‬ ‫עא‪ .‬מכל מקו‪ ‬נראה שטוב שיפרש שנותנו לו‬
‫)על מנת להחזיר שקיבל עכשיו בתורת חזרה(‪ ,‬נמצא‬ ‫לש‪ ‬מתנה‪ ,‬כי כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬וא‪‬‬
‫שלא היה החזרה מתנה נכונה )כי לא קיי‪ ‬את‬ ‫שפקפקו בדבריו היינו לעני‪ ‬שמועיל ג‪ ‬באופ‪‬‬
‫תנאו(‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬למפרע לא היה מתנה כלל‪ ,‬כי‬ ‫זה‪ ,‬אבל בודאי נכו‪ ‬שיפרש שמחזירו לו במתנה‪.‬‬
‫לא קיי‪ ‬המקבל הראשו‪ ‬את תנאו להחזירו‬
‫לבעליו‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬מתחילה היה של הבעלי‪‬‬ ‫עב‪ .‬דהנה ברמ"א כתב שצרי‪ ‬לחזור וליתנו‬
‫לבעליו במתנה‪ ,‬כדי שיהיה של הבעלי‪‬‬
‫הראשוני‪ ‬ולא יצא מרשותו מעול‪.‬‬ ‫ויצאו בו‪ ,‬וכבר תמהו על דברי הרמ"א‪ ,‬עיי‪‬‬
‫במשנ"ב )ס"ק כ'( שלשונו מגומג‪ ,‬וכ‪ ‬הביא‬
‫עד‪ .‬שעה"צ ש‪.‬‬ ‫בשעה"צ )אות כ"ה( בש‪ ‬הגאו‪ ‬ר' ישעיה ברלי‪‬‬
‫בהגהותיו‪ ,‬כי הבעלי‪ ‬בכל אופ‪ ‬יוכל לצאת‬
‫עה‪ .‬כ‪ ‬משמע מתשובת הרשב"א )חלק א' סימ‪‬‬ ‫בזה‪ ,‬כי א‪ ‬לא היה החזרה כדי‪ ‬בודאי שלא‬
‫אל‪ ,(‬והמחבר סעי‪ ‬ה'‪ ,‬והטע‪ ‬בזה דכיו‪‬‬ ‫היה מתנה מעול‪ .‬וכתב ש‪ ‬שאפילו א‪ ‬החזיר‬