Page 378 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 378 - 12-Back 21-06-16‬‬ ‫שפד‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫רשות‪ ,‬כיו‪ ‬שמכניסי‪ ‬עצמ‪ ‬בחיובפז‪ ,‬אמנ‪ ‬דוקא כאשר ה‪ ‬מקיימות את המצוה‬
‫כתיקונה כמו איש‪ ,‬אז יכולות לבר‪‬פח‪.‬‬

‫נתינת האתרוג לאשה‬

‫כה‪ .‬ולכ‪ ‬א‪ ‬רוצה לבר‪ ‬על הלולב ביו‪ ‬הראשו‪ ‬צרי‪ ‬שיהיה 'לכ‪  ‬שלכ‪,'‬‬
‫ולכ‪ ‬א‪ ‬היא נשואה ית‪ ‬לה בעלה במתנה על מנת להחזירפט‪ ,‬וא‪ ‬אחר‬
‫נות‪ ‬לה לבר‪ ‬על ארבע מיני‪ ‬שלו‪ ,‬יש אומרי‪‬צ שצרי‪ ‬שית‪ ‬לה את הלולב‬

‫במתנה בתנאי 'על מנת שאי‪ ‬לבעלי‪ ‬רשות בו'צא‪.‬‬

‫והמנהג שנותני‪ ‬לאשה נשואה ארבע מיני‪ ‬במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬ואי‪ ‬מתני‪‬‬
‫'על מנת שאי‪ ‬לבעלי‪ ‬רשות בוצב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הגאו‪ ‬מוהר"א ליבוש אב"ד אמשטרד‪ ‬שהיה‬ ‫פז‪ .‬כמו שכתבו הט"ז )ס"ק ו'(‪ ,‬ומג"א )ש‪ ‬ס"ק‬
‫חת‪ ‬הגאו‪ ‬החכ‪ ‬צבי‪ ,‬שלא הניח לנשי‪ ‬לבר‪‬‬ ‫י"א(‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר בסימ‪ ‬י"ז סעי‪ ‬ב' ברמ"א‬
‫עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בסימ‪ ‬תר"מ )ס"ק א'( דא‪‬‬ ‫ונושאי כליו ש‪ ,‬וסימ‪ ‬תקפ"ט סעי‪ ‬ו' ברמ"א‪,‬‬
‫שמנהג‪ ‬של ישראל תורה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא יברכו‪,‬‬
‫כי כ‪ ‬הורה הגאו‪ ‬החכ‪ ‬צבי‪ ,‬ועיי‪ ‬בדרכי חיי‪‬‬ ‫ובכורי יעקב )סימ‪ ‬תרנ"ז ס"ק ה'(‪.‬‬
‫ושלו‪) ‬אות תשע"ח( שכ‪ ‬ידוע שאצל מוח"ז‬
‫הגה"ק מצאנז בעל הדברי חיי‪ ‬זי"ע לא ברכו‬ ‫עיי‪ ‬בשו"ת אבני צדק )סימ‪ ‬מ"ו( שכתב הטע‪‬‬
‫הנשי‪ ‬על הלולב‪ ,‬ועיי‪ ‬בספר מנהג ישראל‬ ‫למה הנשי‪ ‬מברכות על מצות עשה שהזמ‪‬‬
‫גרמא כי ה‪ ‬סומכות על רבינו ת‪ ‬שסובר‬
‫תורה )אות ג'(‪.‬‬ ‫שיכולי‪ ‬לבר‪ ,‬וא‪ ‬דלא סבירא ל‪ ‬כ‪ ‬מעיקר‬
‫הדי‪ ‬אלא שנהגו הנשי‪ ‬בכ‪ ,‬וכתב ש‪ ‬הטע‪‬‬
‫פח‪ .‬בכורי יעקב )סימ‪ ‬תרנ"ז ס"ק ה'(‪.‬‬ ‫דכיו‪ ‬שנהגו הנשי‪ ‬לקיי‪ ‬מצות עשה שהזמ‪‬‬
‫גרמא‪ ,‬לתקוע שופר וליטול לולב‪ ,‬וא‪ ‬לא יברכו‬
‫פט‪ .‬כמבואר באהע"ז )סימ‪ ‬פ"ה סעי‪ ‬ז'( שהבעל‬ ‫לעול‪ ‬יש לה‪ ‬צער‪ ,‬למה יגרעו‪ ,‬על כ‪ ‬אמרינ‪‬‬
‫שנת‪ ‬מתנה לאשתו הרי הוא שלה ואי‪‬‬ ‫כדאי הוא רבינו ת‪ ‬לסמו‪ ‬עליו בשעת הדחק‪,‬‬
‫וכדאמרינ‪ ‬כדאי הוא רבי שמעו‪ ‬לסמו‪ ‬עליו‬
‫הבעל אוכל פירות‪) ,‬אלא שאינה יכולה למכור(‪.‬‬ ‫בשעת הדחק‪ ,‬וכעי‪ ‬שכתב זקינו הרה"ק הישמח‬
‫משה זצ"ל בשו"ת השיב משה )סימ‪ ‬י"ד( לעני‪‬‬
‫צ‪ .‬בכורי יעקב )ש‪ ,(‬כי א‪ ‬לא יפרש כ‪ ,‬נמצא‬ ‫קידוש לבנה בששה עשר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪) ,‬וטע‪ ‬זה כתב‬
‫שמיד שקנתה האשה את הלולב כבר קנה‬
‫ג‪ ‬בשו"ת רב פעלי‪ ‬חלק א' בקונטרס סוד ישרי‪ ‬סימ‪‬‬
‫בעלה‪ ,‬ונמצא שאינו 'לכ‪.'‬‬
‫י"ב(‪ ,‬וכתב ש‪ ‬עוד שאכ‪ ‬הנשי‪ ‬שה‪ ‬ממשפחת‬
‫צא‪ .‬וצרי‪ ‬דוקא לפרש כ‪ ,‬ואפילו א‪ ‬אמר לה‬ ‫החכ‪ ‬צבי ז"ל אוחזי‪ ‬מעשה אבותיה‪ ‬ואי‪‬‬
‫שנות‪ ‬לה כדי לצאת בו ידי מצוה‪ ,‬אי‪ ‬מועיל‪,‬‬ ‫נוטלות לולב ולא מברכי‪ ,‬וכדעת החכ‪ ‬צבי‬
‫כמו שכתבו הט"ז )יו"ד סימ‪ ‬רכ"ב ס"ק ב'(‪ ,‬והש"‪‬‬ ‫)בתשובות הנוספות סימ‪ ‬ח'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בישועות יעקב‬
‫)ש‪ ‬ס"ק ב'( שאפילו א‪ ‬נת‪ ‬לה מעות ואמר לה‬ ‫)סו‪ ‬סימ‪ ‬י"ז ס"ק א'( שהעידו לפניו אנשי‪ ‬כשרי‪‬‬
‫על מנת שתהיה אוכלת ולובשת בה‪ ,‬אינו מועיל‬ ‫שהגאו‪ ‬החכ‪ ‬צבי מיחה בנשי‪ ‬שלא יברכו על‬
‫מצות עשה שהזמ‪ ‬גרמא‪ ,‬וכ‪ ‬העידה זקינתו בת‬
‫וקנה אותו הבעל‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ש‪.(‬‬

‫צב‪ .‬עיי‪ ‬בספר מועדי‪ ‬וזמני‪) ‬חלק ו' סימ‪ ‬מ"ה(‬