Page 382 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 382 - 12-Back 21-06-16‬‬ ‫שפח‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫]א[ שיאחוז את המיני‪ ‬יחד ע‪ ‬התינוק‪ ,‬ואז לא קנה בו התינוק‪ ,‬ועדיי‪ ‬נשאר‬
‫בבעלותו קז‪.‬‬

‫]ב[ שנות‪ ‬אותו במקומו והקטני‪ ‬לוקחי‪ ‬אותו בעצמ‪ ,‬ונמצא שלא נקנה‬
‫לה‪ ‬קח‪.‬‬

‫]ג[ שאחר שכבר נטלו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬יתנה ע‪ ‬הקט‪ ‬ויאמר‪' ,‬א‪ ‬היו‪ ‬יו‪ ‬טוב‪,‬‬
‫הרי הוא ל‪ ‬במתנה‪ ,‬וא‪ ‬לאו‪ ,‬אינו מתנהקט‪.‬‬

‫חינו‪ ‬לקט‪ ‬על 'שלכ‪'‬‬

‫ל‪ .‬מה שנתבאר בסעי‪ ‬הקוד‪ ‬כמה עצות אי‪ ‬יוכל לית‪ ‬את הלולב לקט‪ ‬ה‪‬‬
‫רק להציל את הגדול ‪ ‬שהמיני‪ ‬ישארו תחת בעלותו‪ ,‬אבל אינ‪ ‬נכנסי‪‬‬
‫בבעלות הקט‪ ‬ואינו 'שלכ‪ ,'‬ולכ‪ ‬יש אומרי‪‬קי שקט‪ ‬שהגיע לחינו‪ ‬צרי‪‬‬

‫לקנות לו לולב לעצמו כדי שיוכל לצאת בוקיא‪.‬‬

‫ויש מקילי‪‬קיב שקט‪ ‬יכול לצאת בלולב שאול אפילו ביו‪ ‬טוב ראשו‪ ,‬והאב‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בשאול‪ ,‬ולדיד‪ ‬שעושי‪ ‬שני ימי‪ ‬טובי‪ ‬בשנני‬ ‫קז‪ .‬בית יוס‪ ‬בש‪ ‬מרדכי )פרק ג' סימ‪ ‬תשנ"ט(‪,‬‬
‫ג‪ ‬אינו יוצא בשאול )עיי‪ ‬לעיל סימ‪ ‬תרמ"ט(‪ ,‬א‪‬‬ ‫והגהות אשר"י )פרק ד' סימ‪ ‬ו'(‪ ,‬בש‪ ‬אור‬
‫כ‪ ‬בהכרח קט‪ ‬היודע לנענע חייב לקנות לולב‪,‬‬
‫דלאחר שיצא אביו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬יקנהו לבנו‬ ‫זרוע )חלק ב' סימ‪ ‬שי"ח(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ע‪.‬‬
‫במתנה גמורה‪ ,‬ואי‪ ‬יעשה ביו‪ ‬טוב שני‪,‬‬
‫וכאמור‪ ,‬וא‪ ‬יתפוס עמו בידו‪ ,‬לא יצא הקט‪,‬‬ ‫קח‪ .‬בית יוס‪ ‬בש‪ ‬המרדכי )סימ‪ ‬תשנ"ט( שכ‪‬‬
‫וכ‪ ‬העלה לעני‪ ‬מעשה בשו"ת אגרות משה‬ ‫עושי‪ ‬בקיאי הדעת‪) .‬עיי‪ ‬ע‪ ‬השדה ס"ק ז'‪,‬‬

‫)או"ח חלק ג' סימ‪ ‬צ"ה(‪.‬‬ ‫שפירש שבקיאי הדעת היינו שבקיאי‪ ‬בדי‪ ‬דעת אחרת‬
‫מקנה‪ ,‬אינ‪ ‬צריכי‪ ‬לעצות האלו‪ ,‬אלא מקני‪ ‬לו על ידי‬
‫קיא‪ .‬ומה שאי‪ ‬העול‪ ‬נזהרי‪ ‬לקנות ארבע‬
‫מיני‪ ‬לקט‪ ,‬כי הארבע מיני‪ ‬ביוקר‬ ‫דעת אחרת‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.(‬‬
‫)בכורי יעקב ס"ק י"ח(‪ ,‬אבל בזמנינו שאפשר לקנות‬
‫כשרי‪ ‬לברכה בזול‪ ,‬בודאי נכו‪ ‬לקנות לקט‪‬‬ ‫קט‪ .‬ביכורי יעקב )ס"ק י"ח(‪ ,‬וכתב שיהיה תנאי‬
‫ארבע מיני‪ ,‬וג‪ ‬כדי שיוכל לנענע בהלל )שו"ת‬ ‫כפול‪ ,‬וה‪ ‬קוד‪ ‬ללאו‪ ,‬ותנאי קוד‪‬‬
‫למעשה‪ ,‬וכתב ש‪ ‬שמצא כ‪ ‬בירושלמי )סוכה‬
‫אגרות משה ש‪.(‬‬ ‫פרק ד' סו‪ ‬הלכה ב'( וזה לשונו‪' ,‬רב הונא יהיב‬
‫אתרוגא מתנה לבריה‪ ,‬אמר ליה אי‪ ‬יומא טבא‬
‫קיב‪ .‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק כ"ח( בש‪ ‬בגדי‬ ‫די‪ ,‬הרי הוא ל‪ ‬מתנה‪ ,‬ואי‪ ‬למחר הרי הוא ל‪‬‬
‫ישע )ס"ק ח'(‪ ,‬והביא ראיה מדברי‬ ‫מתנה'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬עוד‪) ,‬אול‪ ‬מפרשי‬
‫המרדכי )פרק ג' סימ‪ ‬תשנ"ט( שהביא בש‪‬‬
‫הראב"‪ ‬שבקיאי הדעת היה מחזירי‪ ‬את‬ ‫הירושלמי ש‪ ‬פרשו שהתנה עמו שיהיה מתנה גמורה ולא‬
‫הלולב במקומ‪ ‬והקט‪ ‬היה נוטלו מעצמו‪,‬‬
‫רק מתנה על מנת להחזיר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.(‬‬

‫קי‪ .‬כ‪ ‬נראה במג"א )ס"ק ח'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב להדיא‬
‫בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ח'( שקט‪ ‬אינו יוצא‬