Page 374 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 374 - 12-Back 21-06-16‬‬ ‫שפ‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫מצותוסו‪ ,‬וכ‪ ‬ראוי לעשות אפילו א‪ ‬לא אמר לו הנות‪ ‬על מנת שתחזירהו 'לי'‪,‬‬
‫אלא אמר לו סת‪ ‬על מנת להחזירסז‪.‬‬

‫ונראה שא‪ ‬נתנו לו בבית הכנסת כדי לבר‪ ‬עליו קוד‪ ‬אמירת הלל‪ ,‬צרי‪‬‬
‫להחזירו לו קוד‪ ‬שהתחילו הציבור אמירת ההלל‪ ,‬ועל כל פני‪ ‬צרי‪ ‬שכבר‬

‫יהיו אצלו בעת הנענועי‪‬סח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫אבל בביאור הלכה )ד"ה לאחר( כתב שלעני‪‬‬ ‫סו‪ .‬ריטב"א )ד‪ ‬מ"א ע"ב(‪ ,‬ומאירי )ד‪ ‬מ"א ע"ב(‪,‬‬
‫מעשה צ"ע‪ ,‬כיו‪ ‬שכמה אחרוני‪ ‬מפקפקי‪‬‬ ‫והובא במשנ"ב )ס"ק ט"ז(‪ .‬והוא מצוי בנשוי‬
‫בסברא זו‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בקרב‪ ‬נתנאל )פרק ג' סימ‪‬‬ ‫שנת‪ ‬לו אביו או חמיו את לולבו במתנה על מנת‬
‫ל' אות ג'(‪ ,‬ובכורי יעקב )ס"ק י'(‪ ,‬ודעת‪ ‬שאכ‪‬‬ ‫להחזיר‪ ,‬ויודע שכבר ברכו כל בני ביתו הסמוכי‪‬‬
‫בעל העיטור שסובר שאפילו בסתמא כונתו‬ ‫על שולח‪ ‬אביו‪ ,‬ורוצה להשאירו בביתו ולהחזירו‬
‫שיחזירנו לו בשעת מצותו‪ ,‬סובר ג‪ ‬כא‪‬‬ ‫אחר כ‪ ,‬אינו צרי‪ ‬למהר ולהחזירו כשהוא עדיי‪‬‬
‫שאפילו לא פירש בדבריו ואמר לי‪ ,‬צרי‪‬‬ ‫זמ‪ ‬מצותו באותו היו‪ ,‬אלא יכול להחזירו‬
‫להחזירו בשעת מצותו‪ ,‬שאומדנא שמוכח הוא‬ ‫בלילה‪ ,‬אבל צרי‪ ‬שיהיה באופ‪ ‬שיהיה מוכ‪ ‬לו‬
‫שלזה היתה כונתו‪ ,‬וחולק על הרשב"א בחו"מ‬ ‫בשעת מצותו‪ ,‬ולא יצטר‪ ‬אביו לחפש אחריו‬
‫ש‪) .‬ואולי יש לומר על סברת המחמירי‪ ‬שכיו‪ ‬שפירש‬ ‫לבקשו ממנו‪ ,‬כמו שנתבאר בביאור הלכה )ד"ה‬

‫דבריו ולא סיי‪ ‬לומר 'לי' כונתו להדיא שאינו צרי‪‬‬ ‫והאחרו‪ (‬והובא לקמ‪) ‬הערה פ'(‪.‬‬

‫להחזירו באופ‪ ‬שראוי לו‪ ,‬ויש לומר שבזמנינו שלאו כולי‬ ‫סז‪ .‬דהנה במג"א )ס"ק ד'( כתב על מה דאמרינ‪‬‬
‫שצרי‪ ‬להחזירו בתו‪ ‬זמ‪ ‬מצותו‪ ,‬הוא‬
‫עלמא דינא גמירי לידע שצרי‪ ‬לומר 'לי'‪ ,‬כי אי‪ ‬אנו‬ ‫דוקא כשאמר הנות‪ ‬על מנת שתחזירהו 'לי'‪,‬‬
‫אבל א‪ ‬אמר סתמא‪ ,‬על מנת שתחזירהו‪ ,‬ולא‬
‫רגילי‪ ‬בתנאי‪ ,‬וכ‪ ‬אנו רואי‪ ‬מעשי‪ ‬בכל חג הסוכות‬ ‫פירש 'לי'‪ ,‬אפילו החזירו לאחר זמ‪ ‬מצותו יצא‪,‬‬
‫וכ‪ ‬הוא בחו"מ )סימ‪ ‬רמ"א סעי‪ ‬ו' בהגה(‪ ,‬והוא‬
‫שאנשי‪ ‬נותני‪ ‬את האתרוג לחבריה‪ ‬ואומרי‪ ‬סת‪‬‬ ‫דעת הרשב"א )בתשובה חלק א' סימ‪ ‬אל‪ (‬עיי‪‬‬
‫ש‪ ,‬וכבר תמהו עליו הרבה פוסקי‪ ‬דהרי‬
‫'מתנה על מנת להחזיר'‪ ,‬ואינ‪ ‬מפרשי‪ ‬כלל 'הריני נות‪‬‬ ‫אמרינ‪ ‬לעיל שאפילו לא פירש להדיא לומר‬
‫שהוא מתנה על מנת להחזיר‪ ,‬אמרינ‪ ‬דסתמא‬
‫ל‪ ‬במתנה על מנת שתחזירהו לי'‪ ,‬נמצא שכל האמירה‬ ‫דמלתא שנת‪ ‬לו כדי לצאת בו‪ ,‬והרי הוא נחשב‬
‫למתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וג‪ ‬אמרינ‪ ‬שאי‪ ‬צרי‪‬‬
‫של רוב העול‪ ‬הוא נחשב כמו סתמא‪ ,‬כי מה שאומר‬ ‫תנאי כפול מטע‪ ‬זה‪ ,‬ולמה יגרע כא‪ ‬במה‬
‫שפירש דבריו רק לא אמר 'לי'‪ ,‬וכ‪ ‬תמה באליה‬
‫'מתנה על מנת להחזיר' רצה לומר בזה שהוא נותנו לפי‬ ‫רבה )ס"ק ז'( בש‪ ‬שו"ת בית יעקב )סימ‪ ‬קי"ד(‪,‬‬
‫ולכ‪ ‬כתבו שכיו‪ ‬שפירש דבריו על מנת להחזיר‬
‫כללי והלכות הנתינה באתרוג‪ ,‬ולכ‪ ‬אפילו פירש ואמר‬ ‫ולא אמר 'לי'‪ ,‬גרע טפי ממה שלא אמר כלל‪,‬‬
‫כי יש לומר שבכונה לא אמר לי‪ ,‬שאינו נכלל‬
‫על מנת שתחזירהו ולא אמר לי הוא מחמת שלא ידע‬
‫בכלל התנאי‪.‬‬
‫כלל שיש בזה חילוק‪ ,‬והרי הוא כסתמא‪ ,‬וצרי‪ ‬להחזירו‬

‫בזמ‪ ‬מצותו(‪.‬‬

‫סח‪ .‬כי בודאי על דעת כ‪ ‬נת‪ ‬לו שיחזיר‪ ‬לו‬
‫מיד באופ‪ ‬שיהיו מצויי‪ ‬בידו בשעת הלל‪,‬‬
‫ועל כל פני‪ ‬בשעת הנענועי‪ ,‬שער הציו‪) ‬אות‬
‫כ"א(‪ ,‬וא‪ ‬החזירו אחר הנענועי‪ ‬מסתפק ש‪‬‬
‫א‪ ‬יצא‪ ,‬כי יש לומר שיש קפידא לבטל המתנה‬
‫מחמת זה‪ ,‬ועיי‪ ‬בכ‪ ‬החיי‪) ‬ס"ק ל"ג( שכתב‬

‫בפשיטות שלא יצא‪.‬‬