Page 364 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 364

‫‪Pg: 364 - 12-Front 21-06-16‬‬                   ‫שע‬

‫דיני לולב ביו‪ ‬טוב ראשו‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרנח‬

‫אבל אחר חג הסוכות מותר לטלטלו ואי‪ ‬עליו ש‪ ‬מוקצה‪ ,‬כי אפשר לאכלו‬
‫ולהריח בו‪ ,‬וכ‪ ‬מי שאינו מקפיד על האתרוג בשאר ימי החג‪ ,‬אי‪ ‬עליו ש‪‬‬

                      ‫מוקצה בשבת שבתו‪ ‬המועד‪ ,‬כי שוב אינו מקפיד עליויב‪.‬‬

                                                          ‫הנחת האתרוג על בגד בשבת‬

‫ה‪ .‬לא יניח את האתרוג על בגד בשבת כדי שיקלוט הבגד את ריחו הטוב‪ ,‬כי‬
‫יש בזה איסור מוליד ריחיג‪ ,‬ולכתחילה לא יניחנו על הבגד אפילו שאינו‬
‫מתכוי‪ ‬שהבגד יקלוט את הריחיד‪ ,‬ובשעת הדחק שאי‪ ‬לו מקו‪ ‬משומר‪ ,‬יכול‬

                                                                 ‫ליתנו על הבגדטו‪.‬‬

                                                                   ‫קופסת אתרוג מכס‪‬‬

‫ו‪ .‬קופסה של אתרוג העשוי מכס‪ ‬והבעלי‪ ‬מקפיד עליו שלא יפג‪ ‬ושלא‬
‫יתקלקל‪ ,‬נראה שאסור לטלטלו בשבת כדי‪' ‬מוקצה מחמת חסרו‪ ‬כיס' שאסור‬
‫לטלטלו אפילו לצור‪ ‬גופו ומקומו‪ ,‬ואפילו שאי‪ ‬מלאכתו לאיסור‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪‬‬
‫לו תשמיש היתר בשבת‪ ,‬שהרי אינו עומד לשו‪ ‬תשמיש‪ ,‬הרי הוקצה דעתו‬

                                                          ‫ממנו מכל התשמישי‪‬טז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מתכוי‪ ‬לזה‪ ,‬אבל בסימ‪ ‬תקי"א )ס"ק ח'( חזר בו‬       ‫בדר‪ ‬שנתבאר‪ ,‬ועיי‪ ‬שו"ת שבט הקהתי )חלק ו'‬
‫וכתב להיתר‪ ,‬וכ‪ ‬הסכי‪ ‬לדינא בשו"ע התניא‬           ‫סימ‪ ‬קס"א אות א‪ ‬ג'( ועוד ש‪) ‬חלק ד' סימ‪ ‬קע"ו(‬
                                                  ‫בעני‪ ‬א‪ ‬מותר להניח האתרוג בתו‪ ‬התפוחי‪‬‬
‫)סימ‪ ‬תקי"א בקו"א אות א'‪ ,‬אבל בסימ‪ ‬שכ"א סעי‪ ‬ז'‬
                                                                                           ‫בשבת‪.‬‬
‫הסכי‪ ‬לדינא להחמיר( וכתב שכ‪ ‬דעת האחרוני‪‬‬
‫להתיר‪ ,‬וכ‪ ‬נראה במשנ"ב )סימ‪ ‬שכ"א ס"ק כ"ה(‬        ‫יב‪ .‬כי בשאר ימי‪ ‬כשר אפילו חסר )כמבואר‬
                                                  ‫בסימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬ה'(‪ ,‬לכ‪ ‬דר‪ ‬הרבה אנשי‪‬‬
          ‫להתיר‪ ,‬אבל כא‪ ‬צידד הרבה לאסור‪.‬‬         ‫שלא להקפיד עליו יותר כמו ביו‪ ‬הראשו‪,‬‬
                                                  ‫ונותני‪ ‬אותו לבני בית‪ ‬ואפילו לקטני‪ ‬לנענע‬
‫טו‪ .‬משנ"ב )ס"ק ז'(‪ ,‬וא‪ ‬שכתב רק בדר‪' ‬אפשר‬
‫דיש לסמו‪ ‬על המקילי‪ ,'‬מכל מקו‪ ‬כבר‬                                              ‫בו בלא הקפדה‪.‬‬
‫נתבאר בהערה הקודמת דעת הרבה פוסקי‪‬‬
‫שהקילו במוליד ריח כשאינו מתכוי‪ ,‬וג‪ ‬שו"ע‬          ‫יג‪ .‬רמ"א‪ ,‬בש‪ ‬מהרי"ל )הלכות אתרוג אות ט"ו(‪.‬‬
‫התניא והמשנ"ב מכלל‪ ,‬וא‪ ‬שאי‪ ‬ברור מילול‪,‬‬
‫כי במקו‪ ‬אחר סותרי‪ ‬דברי עצמ‪ ,‬מכל מקו‪‬‬           ‫יד‪ .‬כי הוא פסיק רישיה‪ ,‬שהרי בודאי שיבוא‬
‫במקו‪ ‬הדחק בודאי יש להקל‪ .‬עיי‪ ‬בספר מועד‬          ‫ש‪ ‬הריח‪ ,‬כ‪ ‬כתב המג"א )ס"ק ב'( ואליה‬
‫לכל חי )להגר"ח פלאגי' סימ‪ ‬כ"ג אות מ"ו( שכתב‬      ‫רבה )ס"ק ג'(‪ ,‬וכיו‪ ‬דקיי"ל )סימ‪ ‬שי"ד סעי‪ ‬א'(‬
‫'מנהג יפה להשי‪ ‬האתרוג בתיבה קטנה ולא‬             ‫שפסיק רישיה אסור בדרבנ‪ ,‬ג‪ ‬כא‪ ‬אסור‪ ,‬כ‪‬‬
                                                  ‫כתב בחמד משה )ס"ק א'( ובנהר שלו‪) ‬סימ‪‬‬
       ‫בסודר‪ ,‬דמוליד ריחא א‪ ‬יחלי‪ ‬הסודר'‪.‬‬        ‫תקי"א ס"ק ב'(‪ ,‬והביא‪ ‬בשעה"צ )אות ו'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
                                                  ‫הט"ז )סימ‪ ‬שכ"א ס"ק ז'( שאסור אפילו כשאינו‬
‫טז‪ .‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬לו במציאות תשמיש המותר‬
‫בשבת‪ ,‬הרי הקצה דעתו ממנו‪ ,‬וחל עליו‬
   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368   369