Page 359 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 359

‫‪Pg: 359 - 12-Back 21-06-16‬‬

                              ‫סימן תרנח‬

          ‫דיני לולב ביום טוב ראשון‬

        ‫במשנה )דף מ"א ע"א‪ ,‬וראש השנה דף ל' ע"א( 'בראשונה היה לולב ניטל‬
        ‫במקדש שבעה ובמדינה יום אחד‪ ,‬משחרב בית המקדש התקין רבי‬

                 ‫יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה‪ ,‬זכר למקדש'‪.‬‬
        ‫ביאור הדבר‪ ,‬שמעיקר דין תורה אין נוטלים את הלולב בכל מקום רק‬
        ‫ביום הראשון‪ ,‬אבל בשאר ימים אינו ניטל‪ ,‬ורק בבית המקדש היו נוטלים‬
        ‫בכל יום מן התורה‪ ,‬וכמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה בתורת כהנים‬
        ‫אמור )פרשה ט"ז‪ ,‬ט'( על הפסוק )ויקרא כ"ג מ'( 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם‬
        ‫שבעת ימים'‪  ,‬שרק לפני ה' אלקיכם ‪ ‬היינו בבית המקדש ‪ ‬ושמחתם‬
        ‫שבעת ימים‪ ,‬אבל בכל מקום חוץ לבית המקדש אין השמחה בלולב‬
        ‫רק יום ראשון בלבד‪ ,‬אבל משחרב בית המקדש ואנו צריכים לעשות‬
        ‫זכר למקדש‪ ,‬כמו שכתוב )ירמיה ל' י"ז( 'כי אעלה ארוכה לך וממכותיך‬
        ‫ארפאך נאום ה'‪ ,‬כי ִנ ָד ָחה קראו לך‪ ,‬ציוֹן הוא דורש אין לה'‪ ,‬ומשמע‬
        ‫שצריך לדרוש ולעשות זכר למקדש‪ ,‬לכן תיקן רבי יוחנן בן זכאי שיהיו‬
        ‫נוטלים את הלולב בכל מקום כל שבעת ימים‪ ,‬כדי שיהיה לנו זכרון‬

              ‫למה שהיה בבית המקדש‪ ,‬ונצפה לקיום מצוה זו בבית המקדש‪.‬‬
        ‫ואפילו שהחיוב בשאר ימים הוא רק מדרבנן מברכים על הנטילה כדרך‬
        ‫שמברך ביום הראשון‪ ,‬ושייך לומר 'אשר קדשנו במצותיו וצונו' כי הוא‬

                     ‫מצוה מדברי סופרים‪) ,‬רמב"ם פרק ז' מהלכות לולב הלכה ט"ו(‪.‬‬
        ‫ונחלקו הראשונים אם ירושלים נחשב לגבולים לענין להתחייב שם כל‬
        ‫שבעת ימים מן התורה‪ ,‬דעת רש"י )שם ד"ה במדינה( שירושלים אינו‬
        ‫בכלל מקדש‪ ,‬אלא הרי הוא כגבולים לענין זה‪ ,‬ואינו חייב מן התורה‬
        ‫בנטילה כל שבעת ימים‪ ,‬וכן כתב הרע"ב )סוכה פרק ג' משנה י"ב(‪ ,‬אבל‬
        ‫יש שכתבוא בדעת הרמב"ם שגם ירושלים בכלל בית המקדש לענין זה‬

                                      ‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫א‪ .‬עיי‪ ‬במלאכת שלמה על המשנה )סוכה כא‪) (‬סוכה ד‪ ‬מ"א ע"א( שהארי‪ ‬בזה וכתב‬
‫שכ‪ ‬הוא דעת הסמ"ג‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ובערו‪ ‬לנר שבירושלמי )סוכה‪ ,‬ובראש השנה ש‪ (‬כתב בפירוש‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364