Page 121 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 121
Pg: 121 - 4-Front 21-11-21
פראגר ומדינת ישראל :כתבים ומכתבים 121
באגודת ישראל מכתב שנוגע כנראה למשא ומתן מטעם גורם שלישי ,מעידה
לכל הפחות על החשיבות שייחסו הצדדים לפראגר .זאת ועוד ,מיומנו של
בן־גוריון ניכר שהוא ניהל קשרי ידידות עם פראגר ולא זו בלבד אלא אף ראה
בו בר־סמכא בעניינים שונים.
קשריו האישיים של פראגר עם לוין ובן־גוריון מעידים כי היה זה אך טבעי
שהוא ישמש כאיש קשר בין הצדדים .המברקים והמכתב מרמזים שהוא אכן
שימש בתפקיד זה .גם שמעון פרס ציין בריאיון כי ׳עד כמה שאני יכול לזכור
בן־גוריון נועץ בו .בן־גוריון היו לו כמה חברים דתיים שהוא מאוד החשיב את
דעתם ,בראשם עמד הרב מיימון (אתו היו לו באמת יחסים טובים) .היו לו
יחסים טובים גם עם אגודת־ישראל ,עם הרב לוין ועם פראגר – הדלת של
בן־גוריון היתה פתוחה בפניו .הוא נועץ בו׳81.
נראה שמידת תרומתו של פראגר למכתב הסטטוס קוו תיוותר עלומה,
ואולי לכך כיוון כאשר שאל בפתח מאמרו :׳מהי אמת־המידה להגדיר נכונה את
דרגת מילוי המשימות אל מול פני אתגרים היסטוריים?׳ 82.עם זאת המקורות
מלמדים כי הוא היה מעורב בהחלט במהלך ,שלא כדעתו של פרידמן.
פרט לשאלת האמת ההיסטורית על חלקו של פראגר במכתב הסטטוס
קוו ,הוא הבין את חשיבותו של מכתב זה ומכאן תחושת הסיפוק שחש.
הוא ראה במכתב ׳הסכם היסטורי׳ שנועד ׳להבטיח את יסודות קיום התורה
במדינת ישראל׳ 83.חשיבותו הייתה בכך שהוא היה פרי מאמצים של אגודת
ישראל שהנציחה בכך את מעמדה כמי ש׳עושה היסטוריה׳ ולא כמי שצועדת
׳בצדי־הדרכים ובשולי־המאורעות של ההיסטוריה׳ 84.במובן זה ראה עצמו
כמי שפעל להבטחת צביונה היהודי־דתי של המדינה.
האם היה זה אכן ׳הסכם היסטורי׳? אליעזר דון־יחיא טען כי אף שהמכתב
אינו מסמך מחייב מבחינה משפטית או פוליטית ,יש לו חשיבות היסטורית:
׳מכתב זה אינו מהווה אמנם נקודת הכרעה במערכה על צביון המדינה שטרם
הוקמה ,אך הוא מסמן את נקודת הפתיחה במערכה זו ,ואף מתווה במידה
רבה את גבולותיה ומגדיר כמה מתכניה העיקריים׳85.
אי־אפשר להבין את יחסו החיובי של פראגר למדינת ישראל ללא מרכזיות
השואה בחייו .דבר זה עמד ברקע מעורבותו בניסיון הראשון להביא לשיתוף
ריאיון עם נשיא המדינה ,מר שמעון פרס ,בלשכתו בירושלים.24.8.2009 , 8 1
פראגר ,׳ואלה תולדות ה״סטאטוס קבו״׳ ,עמ׳ .18 82
שם. 83
שם. 84
דון־יחיא ,הפוליטיקה של ההסדרה ,עמ׳ .32 85
