Page 122 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 122
Pg: 122 - 4-Back 21-11-21
122בתוך מערבולת הימים
פעולה בין אגודת ישראל החרדית לסוכנות .לאחר השואה וההכרה באגודת
ישראל ש׳הדיון על ארץ ישראל חדל להיות תיאורטי ,הלכתי או השקפתי
והפך להיות מעשי׳ 86,היה צורך לקבוע עמדה באשר למאבק להקמת המדינה.
חרדים התגייסו למאבק הלחימה ואגודת ישראל שאפה ליצור קשר עם
הסוכנות ולמצוא שפה משותפת עמה .פראגר ראה בכך חשיבות היסטורית.
מבחינה זו הייתה פעילותו למען הסטטוס קוו מעוגנת בהגותו על משמעויות
השואה .יתר על כן ,החשיבות שראו בהגותו ראשי המדינה וסופרים בחוץ־
לארץ מעידה שתפיסתו של אדם חרדי אך לא מרוחק הייתה חשובה הן לבן־
גוריון הן ללוי אשכול ,ראשי המדינה .כמי שבאו מיהדות מזרח־אירופית
שורשית הייתה חשובה להם הראייה המסורתית של מעשה המדינה.
התכתבויות עם בן־גוריון
כי אני הגבר עד הייתי עד־ראיה ועד־שמיעה לכל אותן
ההתלבטויות וההתחבטויות בנושא זה אשר אתן נאבק
דוד בן־גוריון ואתן נאלץ להתמודד רבות בשנים87.
בן־גוריון ראה במורשת היהודית לדורותיה ,ובכללה הדת ,את היסודות שמהם
ביקש לבנות מחדש את העם היהודי בארצו .יחסו העמוק ,המכבד והכן של
בן־גוריון לדת היהודית ,לעם היהודי ולמורשתו ,ידוע וצוין בכמה מחקרים88.
מיכאל בר־זוהר ציין כי במשך שנים קיים בן־גוריון ׳יחסי ידידות עם יהודי דתי,
משה פראגר׳ 89.מה היה טיב יחסיהם? ומה אפשר להסיק על יחסו של פראגר
למדינת ישראל מתוך ההתכתבות ביניהם? שמעון פרס טוען כי פראגר היה
׳״בן־גוריוניסט״ גדול׳.
הוא ממש היה אולי האיש המעריץ ביותר שלו .בכנות ,זו לא הייתה
העמדת פנים ולא על מנת לקבל פרס .אני פעם אמרתי לו שהוא
עוזר לכולנו לאהוב את בן־גוריון ,עד כדי כך .הוא באמת ראה בבן־
גוריון מדינאי נטו ,וגם בן־גוריון מאוד העריך אותו ,וגם אנחנו; הוא
[פראגר] היה איש חיובי עם נכונות לשמוע גם דעות אחרות .הוא לא
8 6שלם ,עת לעשות להצלת ישראל ,עמ׳ .301
8 7פראגר ,׳בן־גוריון הסבא – ונכדו המבקש להניח תפילין׳ ,עמ׳ .5
8 8אהרונסון ,מנהיג הרנסנס ששקע ,עמ׳ ;128-122אופנהיימר ,׳בן־גוריון והתנ״ך׳ ,עמ׳
;69-54בר־זוהר ,בן־גוריון ,ג ,עמ׳ ;1423שפירא ,התנ״ך והזהות הישראלית.
8 9בר־זוהר ,שם.