Page 125 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 125 - 4-Front 21-11-21‬‬

‫פראגר ומדינת ישראל‪ :‬כתבים ומכתבים ‪125‬‬

‫‪ . 2‬ירושלים בתור בירת המולדת ובירת האומה צריכה לסמל בעיני‬
‫יהדות הגולה את הסמכות הדתית העליונה לאומה כולה‪ ,‬ולשם כך‬
‫יש לדאוג למימוש הרעיון על יסוד רבנות ראשית עולמית (לאו דוקא‬
‫בשם ׳סנהדרין׳‪ 97,‬מעורר ויכוח פנימי חריף בחוגי הרבנות עצמה)‪98‬‬

‫עם מושבה בירושלים‪.‬‬
‫‪ . 3‬רצוי להתקין תקנה באמריקה ואף ביתר התפוצות‪ ,‬כי כל בחור ישיבה‬
‫וכל תלמיד העומד להיכתר בסמיכה לרבנות [‪ ]...‬החובה להקדיש‬
‫שנת לימודים האחרונה ללימוד בירושלים ולשם כך יש לעורר את‬
‫הרעיון אצל הישיבות הגבוהות באמריקה שיארגנו כתות עליונות‬
‫ללימוד התורה בירושלים‪ ,‬ואולי גם לחדש את המינהג להשאיר את‬

‫גומרי הישיבות בירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬את התעמולה לתיירות אכן כדאי לנהל מתוך החייאת המושג של‬
‫עליה־לרגל (כביטויו של ראש הממשלה בנאומו בוועד הפועל הציוני)‬
‫ואת המינהג הזה יש לחדש באורח סמלי‪ ,‬כמובן ע״י יצירת תנאים‬

‫׳נאותים׳ עבור ׳עולי הרגל׳‪99.‬‬

‫בהתייחסו לרעיון על חידוש סמכות רוחנית עולמית דוגמת הסנהדרין (למרות‬
‫הסתייגותו מהמינוח בשל הפולמוס שהוא מעורר בחוגי הרבנות)‪ ,‬היה פראגר‬
‫שותף לגיבושו של חזון ׳מדינת התורה׳‪ ,‬שהיה במוקד הדיונים הפנימיים‬
‫בתנועה הציונית הדתית מ־‪ 1947‬ובמחצית הראשונה של שנות החמישים‪100.‬‬
‫חזון מדינת התורה גילם בתוכו את השאיפה של כמה מרבניה ולומדיה למיזוג‬
‫ולשילוב של הדת במדינה‪ 101.‬ה ִקרבה הרעיונית שבין פראגר לציונות הדתית‬
‫בנושא זה משקפת את אווירת התקופה ואת ההתקרבות האידאולוגית בין‬
‫אגודת ישראל למחנה הציוני דתי‪ 102.‬עדות להתקרבות זו אפשר לראות‬

‫‪ 97‬על הסנהדרין ראו‪ :‬ביכלר‪ ,‬הסנהדרין; מנטל‪ ,‬מחקרים בתולדות הסנהדרין‪.‬‬
‫‪ 98‬כהן‪ ,‬הטלית והדגל‪ ,‬עמ׳ ‪.71-56‬‬

‫‪ 9 9‬משה פראגר‪ ,‬׳על השגיאות בגישתנו ליהדות אמריקה׳‪ ,22.1.1950 ,‬עמ׳ ‪ ,9‬חטיבת‬
‫התכתבויות‪ ,‬אב״ג‪.‬‬

‫‪ 1 00‬כהן‪ ,‬הטלית והדגל‪ ,‬עמ׳ ‪.155‬‬
‫‪ 1 01‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬

‫‪ 1 02‬על ה ִקרבה הרעיונית בין החברה החרדית לזרם הציוני־דתי העידה הסופרת יוכי ברנדס‬
‫שהתחנכה בסמינר לבנות של בית יעקב‪ .‬בילדותה היה חידון התנ״ך חלק מתכנית יום‬
‫העצמאות‪ :‬׳שלא כמו היום‪ ,‬חלקים גדולים בחברה החרדית היו אז באינטראקציה עם‬
‫התרבות הדתית הציונית‪ ,‬והיתה התייחסות חיובית ליום העצמאות‪ ,‬בעיקר בגלל ניצולי‬
‫השואה׳‪ .‬ראו‪ :‬תמר רותם‪ ,‬׳מדוע אין חרדים בין משתתפי חידון התנ״ך ביום העצמאות?׳‪,‬‬

‫הארץ‪.23.4.2010 ,‬‬