Page 129 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 129

‫‪Pg: 129 - 5-Front 21-11-21‬‬                                   ‫‪5‬‬

‫פראגר ומדינת ישראל‪ :‬כתבים ומכתבים ‪129‬‬                                                            ‫‪$customer‬‬

    ‫למרות הביקורת של פראגר על בן־גוריון והתנצחותם לאורך הדרך‪,‬‬
    ‫בניסיון לסכם את יחסו של בן־גוריון לשאלות דת ומדינה הוא טען כי‬
    ‫אישיותו של בן־גוריון ׳הטביעה לא במעט את חותמה על צביונה הרוחני של‬
    ‫מציאות חדשה זו׳‪ .‬אף שבן־גוריון ׳הכביד כל־כך על המאזן הרוחני־מסורתי‬
    ‫של האומה׳‪ ,‬אין להתעלם מפעולותיו בתקופה הראשונה של כינון המדינה‪,‬‬
    ‫׳למען שילוב ערכי־היסוד של התורה והאמונה בעיצוב דמותה של המדינה‬
    ‫הישראלית העצמאית׳‪ ,‬בצורת הבטחת הסטטוס־קוו בחיים הציבוריים‬
    ‫והממלכתיים בענייני אישות‪ ,‬כשרות ושמירת שבת‪ ,‬ובעיקר לשחרור בני‬
    ‫הישיבות מגיוס חובה לצבא‪ ,‬שפראגר ראה בו משום ׳הצלת התורה בימנו׳‪119.‬‬
    ‫בראייתו האמונית את תקומת המדינה כ׳פלא׳‪ ,‬כ׳נס׳ שיבת ציון ותחיית‬
    ‫המולדת‪ ,‬ביקש פראגר לראות בבן־גוריון ׳שליח נאמן׳ או לכל הפחות‬
    ‫׳מכשיר בידי ההשגחה׳‪ 120.‬מתוך תפיסה זו ניהל פראגר עם בן־גוריון דו־שיח‬
    ‫בענייני אמונה וייעוד במציאות המתגבשת של המדינה המתהווה‪ .‬הוא חש‬
    ‫כי ייצג עבור בן־גוריון מלבד פראגר האדם את ׳פראגר הסמל׳‪ .‬׳אני הייתי‬
    ‫אצלו מעין תדמית של יהודי המייצג את היהדות הנצחית ובעלת האמונה׳‪121,‬‬
    ‫טען‪ ,‬׳הוא היה בעימות עם ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ובספירה זו פגש אותי׳‪122.‬‬
    ‫אולם אין די בכל אלה כדי להגדיר את ראייתו ההיסטוריוסופית של פראגר‬
    ‫את הקמת המדינה היהודית לאור השואה‪ .‬בתפיסתו הציונות לא הייתה רק‬
    ‫׳פונקציונלית׳ אלא ׳פדות׳‪ .‬במונח זה היה מקופל ערך מוסרי שינק מכוח הברית‬
    ‫בין הקב״ה לישראל‪ ,‬בבחינת ׳פדות שלח לעמו‪ ,‬צוה לעולם בריתו׳‪ 123.‬פראגר‬
    ‫ביקש לראות את תקומת מדינת ישראל במרחב הרוחני הניסי‪ .‬ה׳פדות׳ היא‬
    ‫תוצר התערבותו החיצונית של הפודה ולא תהליך היונק מכוחו של הנפדה‪ .‬עם‬

                 ‫זאת הוא פסל את השימוש במונח ׳גאולה׳ בשל היותו כוללני מדי‪.‬‬
    ‫תפיסתו של פראגר את מדינת ישראל הייתה של ׳ציונות על תנאי׳‪.‬‬
    ‫הקב״ה העניק מחסדו ברגע טראומטי של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬וזה מחייב‬
    ‫את העם היהודי לתת למדינה אופי של ׳מדינת תורה׳‪ ,‬אחרת יוחמץ הנס‪ .‬הוא‬
    ‫סבר שחובה לשלב את ערכי היסוד של התורה והאמונה הדתית בהווייתה של‬

     ‫המאיים במרד היהדות החרדית באמריקא ובעולם׳‪ .‬יומן בן־גוריון‪ ,11.8.1953 ,‬עמ׳ ‪,38‬‬
                                                                            ‫יומנים‪ ,‬אב״ג‪.‬‬

     ‫‪ 1	 19‬משה פראגר‪ ,‬׳עם סיום ״תקופת בן־גוריון״‪ :‬המדינה לאן?׳‪ ,‬בית יעקב‪( 51-50 ,‬תמוז‪-‬‬
                                                                ‫מנחם אב תשכ״ג)‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬

                 ‫‪ 	120‬משה פראגר לדוד בן־גוריון‪ ,23.7.1953 ,‬עמ׳ ‪ ,2‬חטיבת התכתבויות‪ ,‬אב״ג‪.‬‬
                                                         ‫‪ 1	 21‬בר־זוהר‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪.1423‬‬
                                                                                     ‫‪ 1	 22‬שם‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 1	 23‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.58‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134