Page 133 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 133

‫‪Pg: 133 - 5-Front 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪133‬‬

    ‫המחקר ההיסטורי הישראלי על השואה החל גם הוא לפני הקמת המדינה‬
    ‫ב׳ועידה העולמית לחקר השואה והגבורה בתקופתנו׳‪ ,‬שהתכנסה בירושלים‬
    ‫ב־‪ 14-13‬ביולי ‪ .1947‬בוועידה‪ ,‬שהתנהלה בחסותם של כמה מוסדות‪ ,‬ובהם‬
    ‫יד ושם (בגלגולו הראשון) והמכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית‬
    ‫בירושלים‪ ,‬השתתפו ‪ 165‬נציגים של ארגונים יהודיים מהארץ ומחוץ־לארץ‪11.‬‬
    ‫במהלכה ניתנו הרצאות של מרצים אורחים ונמסרו דו״חות על פעילות‬
    ‫מוסדות התיעוד וההנצחה השונים‪ .‬המארגנים הארץ־ישראלים הציגו את‬
    ‫רצונם ב׳בכורה׳ בעולם היהודי בתיעוד והנצחת השואה‪ ,‬והייתה תמיכה‬
    ‫ברעיון זה‪ .‬בין החלטות הוועידה‪ :‬׳ארץ ישראל היא המתאימה לשמש מרכז‬
    ‫עולמי זה‪ ,‬והיא מכריזה על יסוד הלשכה המרכזית לתיעוד כאחד ממוסדי‬
    ‫״יד ושם״‪ ,‬שמקומו‪ :‬בתוככי ירושלים׳‪ .‬כמו כן הוחלט ש׳כל תעודות השואה‬
    ‫תמצאנה במקורן בגנזי הלשכה העולמית לתיעוד של ״יד ושם״‪ ,‬והעתקיהן‬

                                      ‫יומצאו לוועדות הארציות לפי דרישתן׳‪12.‬‬
    ‫בעשור הראשון שלאחר השואה התרכז חקר השואה בישראל בכמה‬
    ‫מוסדות‪ :‬בית לוחמי הגטאות‪ ,‬שבשנת ‪ 1951‬החל להוציא לאור את כתב‬
    ‫העת דפים לחקר השואה‪ ,‬המשלב תיעוד ומחקר; יד ושם‪ ,‬שהוקם כרשות‬
    ‫ממלכתית לתיעוד‪ ,‬מחקר והנצחה בשנת ‪ ,1953‬ואשר הקים מכון מחקר‬
    ‫בשיתוף פעולה עם מכון המחקר ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית‬
    ‫בירושלים (מכון המחקר ליהדות זמננו גם שימש מרכז להוראה ולמחקר‬
    ‫השואה מסוף שנות החמישים); באוניברסיטת בר־אילן הוקמה בשנת ‪1959‬‬
    ‫קתדרה ראשונה מסוגה בעולם לחקר השואה בראשותו של מאיר דבורז׳צקי‪13.‬‬
    ‫דור הניצולים היה אפוא לחיל החלוץ של חקר השואה היהודי בשנות הארבעים‬
    ‫והחמישים‪ .‬אפשר להבין את התגייסותם של רבים כל כך למחקר היסטורי על‬
    ‫רקע הסוגה ההיסטוריוגרפית של מחקר החורבן (חורבן פ ָארשונג) במזרח אירופה‪.‬‬
    ‫העוסקים בכך לא היו בהכרח אמונים על הפרקטיקה ההיסטורית‪ ,‬אלא עסקו‬
    ‫בתיעוד ונשענו בעיקר על עדויות של עדי ראייה‪ .‬המוטיבציה לעבודת התיעוד‬
    ‫הייתה האמונה שהיא תשרת את הצרכים החומריים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפסיכולוגיים‪,‬‬
    ‫הפוליטיים והמוסריים של הניצולים בהווה ובעתיד‪ .‬שמעון דובנוב (‪)1941-1860‬‬
    ‫פיתח דגם זה של מחקר היסטורי עוד לפני פוגרום קישינב‪ .‬ב־‪ ,1891‬בעקבות גל‬

                  ‫כהן‪ ,‬׳הוועידה העולמית לחקר השואה והגבורה בתקופתנו׳‪ ,‬עמ׳ ‪.99‬‬       ‫‪	11‬‬
                                                                      ‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.108‬‬  ‫‪1	 2‬‬
                                                                                    ‫‪1	 3‬‬
‫חקר השואה התפתח בארצות הברית רק במחצית השנייה של שנות השבעים‪ .‬רוב‬
                                    ‫החוקרים דאז נמנו עם מוסדות המחקר היהודיים‪.‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138