Page 26 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 26
Pg: 26 - 1-Back 21-11-21
26בתוך מערבולת הימים
היישוב של אגודת ישראל .התנועה הפעילה גם חו ֹות הכשרה לעלייה לארץ38.
חסידות גור ,אשר מרכזה היה בעיירה גורה קאלווריה (,)Góra Kalwaria
כארבעים קילומטר מדרום לוורשה ,הייתה החצר החסידית הגדולה ביותר בפולין
ערב השואה ומנתה על פי אומדנים שונים כ־ 100,000איש 39.חצר זו זכתה
להתייחסות מעטה במחקר ההיסטורי ,שהתמקד בעיקר בהגותם של אדמו״ריה40,
אולם קיימת ספרות הגיוגרפית פנים־חסידית ענפה 41.ראשון האדמו״רים
לשושלת גור ,ר׳ יצחק מאיר רוטנברג־אלתר ,יליד מגנישוב שבפלך ראדום ,בקרבת
העיירה החסידית קוז׳ניץ ,היה ידען גדול וכתב את חמשת כרכי חידושי הרי״ם
( )1870-1860הכוללים פרשנות על מגוון סוגיות בתלמוד ובשולחן ערוך .הוא
נישא לבתו של בנקאי וקבע את מושבו בוורשה .בסביבות 1839ירש ר׳ יצחק מאיר
את תפקידו של הרבי מקוצק ,שהחליט לפרוש מחיי ציבור ודבק בכך עד לפטירתו
בשנת 42.1859לאחר שנפטר הרבי מקוצק העתיק ר׳ יצחק מאיר את מקום מושבו
לגורה קאלוואריה ,וחסידים רבים נהרו אליו ובהם רבים מסוחרי ורשה שכנראה
מימנו את בניין חצרו ב׳גור׳43.
ר׳ יצחק מאיר היה גם עסקן ציבור .הוא נפטר בכ״ג באדר תרכ״ו ()1866
בעיר גור שבפולין וליורשו נבחר בשנת תר״ל ( )1870-1869נכדו ,ר׳ יהודה
אריה לייב אלתר 44.יהודה אריה לייב אלתר התפרסם בלמדנותו המופלגת
וביסס את מעמד הבכורה של שושלת גור בפולין .כמו סבו השתלב גם הוא
בחיים הציבוריים 45,ולאחר פטירתו פורסמו דרשותיו על פי סדר הפרשיות
והמועדים בספר שפת אמת ,שנחשב ליצירה הספרותית החשובה ביותר של
חסידות גור ולביטוי המקיף והבשל ביותר של יצירתה ההגותית 46.רוב כתביו
שם ,עמ׳ .116-106 3 8
ויין (עורך) ,פנקס הקהילות ,עמ׳ ;160ברגמן ,׳היישוב היהודי וחצר הרבי מגור׳ ,עמ׳ 39
.Bergman, ‘Gora Kalwaria’, pp. 3-6 ;116 40
יעקבסון ,׳גלות וגאולה בחסידות גור׳ ,עמ׳ ;215-175הנ״ל ,׳קדושת החולין בחסידות
גור׳ ,עמ׳ ;277-241הנ״ל ,׳אמת ואמונה בחסידות גור׳ ,עמ׳ ;616-593פייקאז׳, 41
׳״הנקודה הפנימית״ אצל אדמו״רי גור׳ ,עמ׳ .660-617 4 2
ראו למשל :אלתר ,מאיר עיני הגולה; אלפסי ,גור :המייסד; הנ״ל ,גור :תולדות חסידות
43
גור; הנ״ל ,תפארת שבתפארת; הנ״ל ,בית גור :לדורותיו. 4 4
על הנהגתו ופרישתו של הרבי מקוצק ראו :אשכולי־וגמן ,׳החסידות בפולין׳ ,עמ׳ 45
46
.128-122
החסידות קרויה ביידיש גער ,על שם היישוב .ברגמן ,׳גורה־קלווריה׳ ,עמ׳ .116-114
אלפסי ,גור :המייסד ,עמ׳ .108
ברגמן ,׳גורה־קלווריה׳ ,עמ׳ .116-114
יעקבסון ,׳מנעורים להנהגה ומקבלה לחסידות׳ ,עמ׳ .429