Page 27 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 27 - 1-Back 21-11-21‬‬

‫מפולין לפלשתינה ‪27‬‬

‫הושמדו בשואה; נותרו לפלטה רק כרכים שנדפסו קודם לכן‪ ,‬על סדר מועד‬
‫וסדר קדושים‪.‬‬

‫כוחה והשפעתה של חסידות גור הגיעו לשיא תחת הנהגתו של בנו בכורו‬
‫של יהודה לייב אלתר‪ ,‬ר׳ אברהם מרדכי‪ ,‬שירש את משרתו בשנת ‪.1905‬‬
‫ר׳ אברהם מרדכי‪ ,‬׳דער גערער רבי׳ (הרבי מגור)‪ ,‬כיהן למעלה מארבעים‬
‫שנה ובתקופה שבין המלחמות הגיעו תהילתו והשפעתו לשיא וחצרו מנתה‬
‫כ־‪ 100,000‬איש‪ .‬קבוצה גדולה מחסידיו באה לארץ בעליות הרביעית‬
‫והחמישית‪ .‬הוא היה מקובל וביבליוגרף‪ ,‬וספרייתו נחשבה לאחת הספריות‬
‫הפרטיות הגדולות בעולם היהודי‪ ,‬והיה בה מגוון גדול מאוד של ספרי קודש‪:‬‬
‫ספרי הלכה‪ ,‬חסידות וקבלה‪ .‬ספרו אמרי אמת הוא פירוש חסידי על התורה‪.‬‬
‫הוא פעל לשימור האורתודוקסיה בפולין ולחיזוקה ולביסוס החינוך הדתי‪.‬‬
‫הוא היה גם נשיא מועצת גדולי התורה בפולין‪ ,‬ממייסדיה של מפלגת אגודת‬
‫ישראל שם והדמות הדומיננטית בה‪ ,‬וביקר בארץ ישראל פעמים מספר ואף‬
‫רכש בה נכסים‪ .‬כבר בביקורו הראשון בארץ הוא קשר קשרי ידידות עם הרב‬
‫אברהם יצחק הכהן קוק (אף שחלק על דרכו)‪ ,‬ולאחר פגישתם טען כי ׳אהבתו‬
‫[של הרב קוק] לציון עוברת כל גבול׳ וכינה אותו בהערכה ׳איש האשכולות׳‪.‬‬
‫בביקורים הבאים שערך בארץ הקפיד לפגוש את הרב קוק‪ ,‬למרות מחאות‬
‫הפלג הקיצוני של המגזר החרדי בארץ‪ 47.‬באחת מהפגישות הללו נכח משה‬

‫פראגר‪ ,‬שכתב על הפגישה‪:‬‬

‫נתרשמתי עמוקות מפגישה זו‪ .‬ורק זאת אעיר בהזדמנות זו‪ ,‬כי הקשר‬
‫הידידותי שנוצר עוד לעת מסעו הראשון של הרבי מגור בשנת ‪ ,1921‬לא‬
‫נערך עד היום כראוי לו‪ .‬בעיני זה נראה כגישור על פני התהום הפעורה‬
‫של פירוד אחים‪ ,‬שאיים אז באורח חמור וקיצוני עם התגבשותו של‬
‫הישוב החילוני בארץ מחד ועם התארגנותה של היהדות האורתודוקסית‬
‫העצמאית תחת דגלה של אגודת ישראל‪ ,‬מאידך‪ .‬בתוככי אגודת ישראל‬
‫פעלו זרמים קיצוניים בכיוון ֶס ָּפרטיסטי מוחלט‪ .‬היחסים התחדדו‪,‬‬
‫בפרט לאחר רצח ד״ר די־האן‪ .‬המדינאים הבריטים ניסו לא אחת לנצל‬
‫את הריב הפנימי לצרכיהם הם‪ .‬לא פעם הומחשה הסכנה של ׳שני‬
‫לאומים ממעייך יפרדו׳ חס וחלילה‪ .‬ואז בא המפגש של הרבי מגור‪,‬‬
‫שהיתה האישיות המרכזית בעולם החסידות ומראשי מנהיגיה של‬
‫אגודת ישראל‪ ,‬עם הרב הראשי רא״י קוק‪ ,‬שסימל גם בעיני היישוב‬
‫החילוני את חיבת ציון בטהרתה‪ ,‬וכך הוצבו היתדות לגשר של הבנה‬

‫‪ 47‬אלפסי‪ ,‬תפארת שבתפארת‪ ,‬עמ׳ ‪.228‬‬