Page 56 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 56 - 2-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 56‬בתוך מערבולת הימים‬

‫בארץ ׳יום יהדות פולין׳‪ .‬יום זה נקבע על ידי הוועדה לענייני פולין שעל‬
‫יד הסוכנות היהודית ומטרתו הייתה לפרסם את מצוקתם של יהודי פולין‬
‫ולהפגין את הזדהותו של היישוב היהודי בארץ ישראל עמם‪ .‬לקראת אירוע‬
‫זה יצא לאור בהוצאת מסדה ובשיתוף מוסד ביאליק ספרו הראשון של משה‬
‫פראגר על השואה‪ְ ,‬י ֵון מצולה החדש‪ :‬יהדות פולניה בצפרני הנאצים‪ 10.‬היה‬
‫זה ספרו הראשון של פראגר בעברית; מעניין שמיד בבואו לארץ החל פראגר‬
‫לכתוב בעברית‪ .‬היכן רכש את השפה על רזיה? אולי התעניינותו ביישוב‬
‫המתגבש בארץ ישראל וביקורו בארץ עוד טרם עלייתו תרמו לכך‪ .‬את כתיבת‬
‫הספר יזמה ׳הוועדה לעניני פולין׳ שכונתה ׳ועדת הארבעה׳‪ 11.‬בוועדה זו‪,‬‬
‫שהוקמה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ביָזמתו של יצחק גרינבוים‪ ,‬היו‬
‫חברים משה שפירא מהמזרחי‪ ,‬אליהו דובקין ממפא״י וד״ר אמיל שמוראק‪,‬‬
‫ראש המוסד לביקורת בהנהלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית‪.‬‬
‫הוועדה הוקמה לטפל בענייני יהדות פולין‪ ,‬ועם הקמתה ייסדה מרכז לאיסוף‬

‫הידיעות שהגיעו מפולין‪12.‬‬
‫השם יון מצולה נלקח מספרו של הכרוניקאי בן המאה ה־‪ ,17‬נתן נטע‬
‫הנובר‪ ,‬שתיאר את חורבנה של יהדות פולין בידי בוגדן חמלניצקי בפרעות‬
‫ת״ח ות״ט‪ 13.‬בחירת השם מעידה על כוונתם של פראגר ושל המוציאים לאור‬
‫להציג את תמונת חייה הטרגית של יהדות פולין תחת הכיבוש הנאצי‪ 14,‬ועל‬
‫ראיית המחבר את תקופתו כ׳תמונת חורבן וכליה׳‪ 15,‬אירוע שנחרת בתודעת‬
‫העולם היהודי כחורבן החמור ביותר מאז התקופה העתיקה‪ .‬במבט לאחור יש‬
‫פן אירוני בשם הספר שנבחר על בסיס זיכרון היסטורי של פרעות ת״ח ות״ט‪,‬‬
‫שהגם שאין ספק בחותמם בזיכרון ההיסטורי היהודי‪ ,‬הדעות על היקפם‬

‫הוועד המיוחד לעזרת יהודי פולין‪[ ,‬ספטמבר ‪ ,]1941‬אצ״מ‪.S26\1262 ,‬‬ ‫ ‬
‫פראגר‪ ,‬יון מצולה החדש‪.‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫‪1 1‬‬
‫פורת‪ ,‬הנהגה במלכוד‪ ,‬עמ׳ ‪.38‬‬ ‫‪ 12‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .27‬פורת‪ ,‬׳יצחק גרינבוים‪ ,‬פעילותו והתבטאויותיו בתקופת השואה׳‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ .461 ,452-453‬בידי פראגר‪ ,‬יהודי חרדי‪ ,‬הפקיד את מלאכת כתיבת הספר שגרינבוים‪,‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫‪1 4‬‬
‫שהחרדים ראו בו את שונאם המובהק‪ ,‬עמד בראשו‪.‬‬
‫הנובר‪ ,‬יון מצולה‪.‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫בחירת שמו של הספר הנ״ל בתקופה זו הייתה בבחינת הצהרה של הבנה היסטורית‬
‫של התקופה‪ ,‬והבחירה כנראה לא הייתה פשוטה‪ .‬מעיד על כך מכתב שנשלח לפראגר‬
‫מהוצאת מוסד ביאליק ב־‪ ,29.7.1941‬כי ׳מתחבטים אנו עדיין בשאלת שמו׳‪ ,‬וכי‬

‫ההוצאה תברר עם פראגר בהמשך שאלה זו‪ .‬ראו‪ :‬ארכיון פראגר‪ ,‬קלסר ‪ ,22‬גקה״ש‪.‬‬
‫כך יצחק גרינבוים בדברי ההקדמה לספר‪ ,‬עמ׳ ‪.5‬‬