Page 58 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 58
Pg: 58 - 2-Back 21-11-21
58בתוך מערבולת הימים
כלומר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,ומן השנתונים הרשמיים של ממשלת
פולין (או מן המהדורה האנגלית שלהם) 21.באשר לחומר סטטיסטי נוסף על
תקופת הכיבוש ציין פראגר כי השיגו הודות לעזרתם הנאמנה של ׳בני סמך׳
יהודים ,אשר מטעמי חשאיות לא ציין את שמם 22.מקור נוסף שציין הוא
העיתון היהודי היחיד שיצא באותו זמן בפולין הכבושהGazeta Zydowska ,
(׳עיתון יהודי׳)23.
בספר הוצג הפן האבסורדי והפרדוקסלי לכאורה שבמשטר הנאצי והשפעתו
על הקיום היהודי; כך למשל ׳הטבה׳ לכאורה שניתנה ליהודים ,אך תכליתה
האמתית הייתה לפגוע בהם .דוגמה מובהקת לכך הייתה ה׳אבטונומיה
היהודית׳ ,השלטון העצמי לכאורה של היהודים ,ה׳יודנראטים׳ .פראגר טען
כי בכל מקום שבו ויתר המשטר הנאצי ל׳שלטון העצמי׳ של היהודים ,הייתה
׳גזירה חדשה ותחושה של פורענות חדשה מתרגשת לבוא׳ 24.כל ׳הישג׳ יהודי
היה לכאורה בלבד ,וכנראה צעד הטעיה טקטי שאחריו עתידה הייתה לבוא
הרעה נוספת .פראגר זיהה מגמה זו גם בהקמת המשטרה היהודית ובשאלת
המיסוי .נראה שהוא לא הבין את המשמעויות הבעייתיות יותר של מה שהוא
כינה ׳אבטונומיה יהודית׳ ,קרי היודנראטים והמשטרה היהודית .ואיך יכול
היה? הרי ההיבטים הבעייתים יותר של גופים אלה היו תוצר הסלמה של
המדיניות האנטי־יהודית שהייתה מאוחרת לזמן כתיבת ספרו של פראגר.
אין פלא שכיהודי דתי ייחד פראגר מקום חשוב ׳למלחמה בדת ישראל׳.
מחד גיסא ביקשו הנאצים להבליט את הזהות היהודית באמצעות סימון
הטלאי או הסרט ,אך באותה שעה שנצטוו היהודים להבליט את יהדותם
כלפי חוץ ,׳אינסו הבריונים הנאצים את היהודים האדוקים במורשת אבות
להתערטל מסימני יהדותם המובהקים׳ ,לגלח את זקניהם ולהסיר את
כובעיהם 25.מן הסתם הושפע פראגר מחוויותיו ומהמאורעות שהוא היה
עד להם בשמונת החודשים הראשונים של הכיבוש ,טרם הקמת החומה
בגטו .במציאות שלפני הקמת הגטו הופקרו היהודים להתעללות ולחטיפות
לעבודה שהייתה לעתים קרובות חסרת תכלית – פרט להשפלה ולעינוי.
בתקופה זו היה חיכוך בין הכובש לציבור היהודי ,ומדרך הטבע היו הגברים
שם ,עמ׳ .13 2 1
שם ,עמ׳ .14ייתכן שכוונתו הייתה לאנשי הג׳וינט או לפעילים אחרים שעבדו עמו 22
ב׳לשכה החשאית׳ בוורשה. 23
שם. 2 4
2 5
שם ,עמ׳ .152
שם ,עמ׳ .130
