Page 66 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 66

‫‪Pg: 66 - 3-Back 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 66‬בתוך מערבולת הימים‬

‫ובכל המקומות הללו לא ראה ׳יהודים יורדים בבכי׳‪ .‬אך מלחמת הקיום‬
‫שלהם הייתה קשה‪ ,‬ופראגר תיאר אותה בכאב‪ :‬׳יהודים שותתים דם‪ ,‬נאבקים‬
‫קשה ומתגוננים בכוחות חדשים׳‪ ,‬כתב ודימה את המערכה הנאצית ל׳רעידת‬
‫אדמה׳‪ .‬והיהודים‪ ,‬׳מהיכן הם שואבים כוחות אלו?׳ שאל והשיב כי טבעי הוא‬
‫שלאחר רעידת אדמה מזנקים ועולים מעיינות ברכה מבטן האדמה‪ .‬כך יהדות‬
‫פולין‪ :‬דווקא הזעזוע האיום ׳שהחריד את אוצרות כוח החיים היהודי הגנוז‬
‫במעמקים – הביא אותם לידי גילוי׳‪ .‬פראגר תיאר את נשק המלחמה היהודי‬
‫כנשק מוסרי‪ :‬׳שריון של כוח־התנגדות מוסרי‪ .‬שריון שנצרף באש של רגש‬
‫התועבה כלפי המענים הסאדיסטיים ובלהב האמונה שלא יכבה בנצחון הצדק‬

                                                                ‫המוחלט!׳‪.‬‬
‫המלחמה הנאצית התנהלה בכמה חזיתות ופראגר מנה אותן ואת תגובת‬
‫היהודים לכל אחת מהן‪ .‬ראשונה מנה את חזית הרעב והמגפות‪ .‬למרות‬
‫הגזרות הקשות וזכאותם של היהודים רק למחצית ממנות המזון הניתנות‬
‫לפולנים‪ ,‬הדוחק והצפיפות וריבוי חיידקי הטיפוס – הגטו דרש‪ :‬׳אין רצוננו‬
‫למות!׳ על כך העיד היחס המספרי של הקרבנות היהודיים ׳שמכל אלף‬
‫יהודים ניצחו ‪ 998‬במלחמתם עם האוייב הצמא לדם!׳‪ .‬פראגר צירף לכך את‬
‫נתוני הילודה בגטו‪ :‬בחודש מסוים נולדו בגטו ורשה למעלה מ־‪ 300‬ילדים;‬

                         ‫היה זה ביטוי מובהק לרצון החיים של יהודים אלה‪.‬‬
‫חזית שנייה הייתה הכבוד היהודי‪ .‬אליבא דפראגר גם עם גזרה זו‪ ,‬שמצאה‬
‫את ביטויה בין השאר ב׳אות הקלון היהודי׳‪ ,‬הייתה ההתמודדות היהודית‬
‫בנשיאת הסרט בגאווה‪ .‬נפתחו בתי מלאכה מיוחדים לייצור הסרט באופן‬
‫שיאפשר סרטים מגומי ומשעוונית שיהיו נוחים בכביסה ושלא יתקמטו בגשם‪.‬‬
‫הוא אף ציטט את דבריו של אחד מרבני פולין כי הסרט היהודי ׳מעין מצווה‬
‫חדשה היא‪ .‬כשם שלובשים ציצית ומתעטרים בתפילין לזכרון שיהודי אתה‪ ,‬כך‬

        ‫צריך לענוד את הסרט הצהוב‪ ,‬לזכרון אף הוא‪ ,‬בהתלהבות של מצווה!׳‪.‬‬
‫חזית שלישית שהיהודים נאלצו להתמודד אתה הייתה ׳תופעת הגטאות׳‪,‬‬
‫׳מחנות ריכוז ענקיים ליהודים׳‪ .‬פראגר אפיין את הגטאות כ׳בית ספר למופת‪,‬‬
‫למשמעת יהודית בתנאים של אסון לאומי‪ ,‬שאין דוגמתו; נהוגים שם מעין‬
‫חיי שותפות‪ ,‬מעין משק קואופרטיבי׳‪ .‬האחווה היהודית זכתה לתיאור‬
‫הרואי במאמרו של פראגר כ׳אחדות אידאלית שרק השותפות לגורל איום‬
‫היה בכוחו לחשלה׳‪ 58.‬על אף ההתרשמות מהנאמר‪ ,‬המחקר מראה כי בגטו‬

                                ‫‪ 5	 8‬משה פראגר‪ ,‬׳מלחמת גבורה׳‪ ,‬דבר‪ ,1.9.1941 ,‬עמ׳ ‪.2‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71