Page 70 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 70 - 3-Back 21-11-21‬‬

‫‪ 70‬בתוך מערבולת הימים‬

‫של ממש בעלת רוח לאומית ומשענת לציבור היהודי‪ ,‬קו שהדגיש ישעיהו‬
‫טרונק במחקרו‪ 70.‬נראה שיחסו של פראגר ליודנראט עוצב בחודשים‬
‫הראשונים לאחר הקמתו (היודנראט בוורשה הוקם ב־‪ 4‬באוקטובר ‪,)1939‬‬
‫כשעדיין שהה בוורשה‪ .‬בתארו את הפרודוקטיביות של יהודי הגטו‪ ,‬הצביע‬
‫פראגר על סדנאות המלאכה‪ ,‬שבהם ׳המשמעת הלאומית׳ הביאה להצלחתם‪.‬‬
‫גם המושג ׳פרודוקטיביות׳ עתיד להיות שנוי במחלוקת עקב אסטרטגיית‬
‫ה׳עבודה למען ההצלה׳ שעתידים לנקוט כמה מראשי היודנראטים בגטאות‬
‫חשובים כווילנה‪ ,‬ביאליסטוק ולודז׳‪ .‬לכאורה הייתה אמורה אסטרטגיה זו‬
‫להגן על ׳הפרודוקטיבים׳ ועל בני משפחותיהם מפני גירוש‪ ,‬אך מחירה היה‬
‫גירוש ה׳בלתי פרודוקטיבים׳ וזריעת קיטוב בגטאות‪ .‬מנגנון נוסף לעמידה‬
‫היהודית שאליו התייחס פראגר כאות וכמופת היו המטבחים הקיבוציים‬
‫בבתים הגדולים של הגטו‪ ,‬שאותם כינה ׳קומונה שמתוך עוני׳‪ .‬הללו התקיימו‬

‫בשיתוף פעולה שאיחד את בעלי הבתים לצורך הזנה קולקטיבית‪.‬‬
‫שותפות הגורל היהודית‪ ,‬טען‪ ,‬עודדה גם את המלחמה ב׳שנוררות׳‬
‫שבין חומות הגטו‪ .‬זו התנהלה מתוך ׳הגנה עצמית מוסרית׳ והכרה ב׳ביטוח‬
‫הדדי׳ משום שכל תושבי הגטו ראו עצמם ׳על סף התהום של השנוררות׳‪.‬‬
‫לאחר שפסקה התמיכה הכספית של הג׳וינט‪ ,‬נאלצו כל תושבי הגטו לעסוק‬
‫בקבצנות ׳שלא היחיד פושט ידו אלא שהציבור עושה מלאכתו בשבילו׳‪.‬‬
‫פראגר מנה שלוש שיטות חדשות של עזרה סוציאלית‪ :‬הבאת צלחת מרק‬
‫לביתו של הרעב‪ ,‬׳פעילות הטנא׳ – איסוף מצרכים ואיסוף מנות לחם לילדים‬

‫ולמגורשים‪.‬‬
‫את העמידה היהודית סיכם פראגר כ׳פרק הגבורה של עבודת החינוך‬
‫היהודית בתוך חומות הגטו׳‪ .‬ביטויה היה בפיצוי ילדי הגטו על ידי העלאת‬
‫׳הפאתוס הלאומי של הנוער׳‪ ,‬רגש הגאווה הלאומית‪ .‬בהשפעת מוריו קיבל‬
‫הנוער על עצמו תפקידים ציבוריים חשובים‪ ,‬כגון תפקידיו בשורות השירות‬
‫הסניטרי הרפואי שפעל בוועדי הבתים‪ .‬במובן מסוים הקדים פראגר את זמנו‪,‬‬
‫שכן נושא העמידה היהודית או ההתנגדות הרוחנית הוא מרכזי בהיסטוריוגרפיה‬

‫הישראלית של השואה ובמערכת החינוך הישראלית העוסקת בשואה‪71.‬‬

‫טרונק‪ ,‬יודנראט‪ .‬גם טרונק הזכיר תופעות שליליות שנודעו ביודנראט‪ ,‬אולם הערכתו‬ ‫‪7 0‬‬
‫הכללית לגוף זה חיובית‪.‬‬ ‫‪ 71‬‬

‫הכינוס המדעי הראשון שנערך ביד ושם בשנת ‪ 1968‬עסק בנושא העמידה היהודית‬
‫בתקופת השואה‪ .‬ראו העמידה היהודית בתקופת השואה‪ ,‬דיונים בכינוס חוקרי שואה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ניסן תשכ״ח (אפריל ‪ ,)1968‬יד ושם‪ ,‬ירושלים ‪ ;1970‬באואר‪ ,‬׳התנגדות‬

‫יהודית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6-2‬‬