Page 73 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 73 - 3-Front 21-11-21‬‬

‫השנים הראשונות בארץ ‪73‬‬

‫אלינו בזמן האחרון׳‪ 80.‬בדבר כתב כי חטא לשליחותו כ׳רושם הרשימות של‬
‫החורבן׳‪ .‬׳כאן היתה הטעות הפאטלית׳‪ ,‬זעק‪ ,‬׳לחרוק שיניים ולצעוק מתוך‬
‫התאפקות של כבוד‪ ,‬כאות לאדם מישראל בן דורנו האומלל׳‪ ,‬במקום ׳להרים‬
‫קול צעקה פראית בעוצם הפראות של האכזריות׳‪ .‬הוא ניסה להסביר את‬
‫ה׳טעות׳ שלו בחוסר הבנתו את המציאות‪ .‬׳במו עיני ראיתי את הרוצחים‬
‫האלה [‪ ]...‬חשבתי‪ ,‬שדווקא הסאדיזמוס המחושב שלהם ימריצם להשאיר‬

‫את היהודים בחיים‪ ,‬כעבדים נקלים׳‪81.‬‬
‫מדבריו של פראגר עולה אפוא שדווקא היכרותו עם הגרמנים בימים‬
‫הראשונים של המלחמה בוורשה היא שגרמה לו לטעות – להניח שיתמידו‬
‫במדיניותם – שעה שהאירועים התדרדרו‪ .‬׳טעות פטאלית׳ נוספת מנה פראגר‬
‫באותה כתבה בדבר‪ :‬׳לכשיעבור הזעם׳‪ ,‬חשב‪ ,‬יעמוד בכל זאת היער היהודי על‬
‫תילו‪ .‬חלק מסויים של האילנות יהיו גדועים ועקורים משרשם‪ ,‬׳אבל היער‬

‫העבות‪ ,‬היער בן המיליונים יעמוד‪ .‬וכאן היתה הטעות הפאטלית׳‪82.‬‬

‫התגובה היהודית על ההשמדה‪1944-1943 ,‬‬

‫מאמרו של פראגר לציון ארבע שנים ליהדות פולין ׳העו ָלה על מוקדה׳‪83,‬‬
‫נפתח בזעקה נרגשת על דלות הביטוי וההשגה התבונית אל מול ההשמדה‪:‬‬
‫׳ושוב אנו עושים את יום הזכרון של חורבן יהדות פולין‪ ,‬ושוב אנו חוזרים על‬
‫המלה השגורה‪ :‬חורבן‪ .‬לפני שלוש שנים חורבן‪ ,‬לפני שנתיים חורבן‪ ,‬אשתקד‬
‫חורבן‪ ,‬והשנה שוב – חורבן [‪ ]...‬מה דלה לשוננו‪ ,‬מה עניה השגתנו בהיקף‬
‫השואה‪ ,‬שלא מצאנו לה אפילו הגדרה ראויה׳‪ 84.‬הוא חש שהמושג המסורתי‬
‫׳חורבן׳ אינו מעביר את מלוא הזעזוע של האירוע ההיסטורי‪ ,‬והשתמש במונח‬
‫׳שואה׳ ככל שהתקדמה המלחמה והתרבו הידיעות על ההשמדה והיקפה‪85.‬‬

‫מארק‪ ,‬׳היישוב‪ ,‬אל דמי לך‪ ,‬אל תשקוט להצלת הגולה!׳‪.‬‬ ‫‪8 0‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪ 81‬‬
‫‪8 2‬‬
‫פראגר‪ ,‬׳שישה מליון יהודים ומליון ילדים בסכנה׳‪.‬‬ ‫‪ 83‬‬
‫זהו בעצם המושג העברי שתורגם ל־‪( Holocaust‬קרבן עולה) בתרגום השבעים‪.‬‬
‫המושג ‪ Holocaust‬נכנס לשימוש באנגלית ואחר כך בשפות נוספות כמקבילה‬ ‫‪8 4‬‬
‫‪8 5‬‬
‫ל׳שואה׳ בשנות החמישים; ראו‪ :‬מכמן‪ ,‬׳מדוע קוראים לשואה ״השואה״‪ ,‬עמ׳ ‪.4-3‬‬
‫משה פראגר‪ ,‬׳ארבע שנים לשואת יהדות פולין – העולה על מוקדה׳‪ ,‬דבר‪.1.9.1943 ,‬‬
‫על השתרשות המושג ׳שואה׳ לתיאור גורלה של יהדות אירופה טוענת ליפסקי כי‬
‫׳השימוש התכוף יותר של האגף החרדי והעיתונות החרדית במושג שואה כמושג‬
‫כולל שימש תחליף למושג חורבן במשמעותו הנרחבת׳‪ ,‬בשל ההיכרות המעמיקה של‬
‫המקורות היהודיים ומכיוון שביטא ׳תחושת אבדון מוחשית יותר׳‪ .‬ראו‪ :‬ליפסקי‪ ,‬׳המושג‬