Page 77 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 77

‫‪Pg: 77 - 3-Front 21-11-21‬‬

‫השנים הראשונות בארץ ‪77‬‬

    ‫במאה מקרי חבלות במחסנים גרמניים בגטו במחצית השנייה של אוגוסט‬
    ‫‪ .1942‬עובדה זו‪ ,‬טען‪ ,‬היא עדות נאמנה לכך שפעולת הגירוש לא נתקבלה‬

                                             ‫בקרב באי הגטו ב׳פסיביות גמורה׳‪.‬‬
    ‫פראגר‪ ,‬שתמך במרד וראה בו אירוע חשוב‪ ,‬רצה לכלול בו גם את הציבור‬
    ‫החרדי והדגיש ידיעות שהגיעו על ׳חזית אחידה למן ה״בונד״ ועד ״אגודת‬
    ‫ישראל״׳‪ 101.‬מבחינתו הייתה בכך הוכחה שהיהודים קיבלו על עצמם לא‬
    ‫להיענות לגזרת הגירוש‪ :‬׳היתה החלטה של כל הרבנים והאדמו״רים בגטו‬
    ‫לא לציית לפקודה הגרמנית ולא לזוז מהבית‪ .‬בייחוד הקפידו על עצמם בכך‬
    ‫האדמו״רים השונים שנתרכזו בוורשא‪ ,‬מתוך חשבון שלא להראות לחסידיהם‬
    ‫דרך לטרבלינקה׳‪ .‬אמנם רבה של פאביאניץ‪ ,‬רבי מנחם מנדל אלתר‪ ,‬אחיו של‬
    ‫הרבי מגור‪ ,‬עלה לרכבת הגירוש‪ ,‬אולם הוא החליט‪ ,‬אליבא דפראגר‪ ,‬׳לעורר‬
    ‫אצל המוני היהודים ההולכים לעקידה בעוון היותם יהודים את ההתלהבות‬
    ‫של קידוש השם׳‪ .‬ר׳ מנחם מנדל אלתר היה בן הזקונים של האדמו״ר‬
    ‫מגור‪ ,‬ר׳ יהודה אריה‪ ,‬ה׳שפת אמת׳‪ .‬במלחמה הוא הסתתר תחילה בלודז׳‬
    ‫ועבר לוורשה‪ ,‬שם גילה מנהיגות רוחנית במחתרת‪ .‬ר׳ מנחם מנדל נספה‬
    ‫בטרבלינקה ואת קורותיו בשעתו האחרונה מסר לפראגר אברהם שמואל‬
    ‫בנימין סופר‪ ,‬שהצליח להינצל ולהעלות לארץ בשנת ‪ .1944‬בספרו אלה שלא‬
    ‫נכנעו כתב פראגר שעדות זו‪ ,‬לפיה בשעתו האחרונה ביקש ר׳ מנחם מנדל‬
    ‫שיביאו לו מעט מים לנטילת ידיים לצורך וידוי‪ ,‬שימשה רקע לסיפור ׳רבי‬
    ‫מנדלי מפאביאניץ הולך לטרבלינקה׳ שפרסם בדבר במאי ‪ 102,1945‬ושזכה‬
    ‫לפרסומים חוזרים רבים‪ .‬פראגר העיד כי משנודע לאדמו״ר מגור‪ ,‬ר׳ אברהם‬

                                 ‫מרדכי אלתר‪ ,‬על הסיפור שפרסם‪ ,‬הזמינו אליו‪.‬‬

    ‫כתבת על אודות אחי‪ ,‬הרב מפאביאניץ‪ .‬ספר לי מה שהנך יודע! [‪]...‬‬
    ‫היה זה בימים הכי קשים‪ ,‬הכי איומים בפולין‪ .‬כולם התייאשו [‪]...‬‬

     ‫‪ 	101‬בכך הצטרף פראגר לבנימין מינץ‪ ,‬שחיים שלם סבר כי היה מהראשונים שהגיבו על‬
     ‫הידיעות שגורמים חרדיים נטלו חלק במרד‪ .‬מינץ פעל להעלות את קרנם של הציבור‬
     ‫הדתי והחרדי שהשתתף במרד‪ ,‬וכשחש שזה לא נעשה פרסם בעיתונות ב־‪7.9.1944‬‬
     ‫הודעה‪ :‬׳לפי שביררתי את הדברים באר היטב‪ ,‬ויש לי הוכחות ועדויות אמיתיות‬
     ‫ומוסמכות לכך‪ :‬כל שארית הפליטה של עם ישראל בוורשה‪ ,‬על כל זרמיה וחלקיה‪,‬‬
     ‫השתתפה בקרב הגדול בוורשה [‪ ]...‬לא היתה דיפרנציאציה מפלגתית בגטו ורשה‪.‬‬
     ‫כולם לחמו בזוהמה הנאצית‪ ,‬כאיש אחד בלב אחד [‪ ]...‬בתיקי נמצאים שמות של‬
     ‫לוחמי הגטו בוורשה‪ ,‬שעדיין לא הגיע הזמן לפרסמם‪ ,‬וביניהם אישים בולטים של‬
      ‫היהדות החרדית על כל זרמיה׳‪ ,‬ראו‪ :‬שלם‪ ,‬עת לעשות להצלת ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.102-101‬‬

                  ‫‪ 1	 02‬משה פראגר‪ ,‬׳רבי מנדלי מפאביאניץ הולך לטרבלינקה׳‪ ,‬דבר‪.17.5.1945 ,‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82