Page 125 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 125

‫‪Pg: 125 - 4-Front 22-03-31‬‬

‫המורים כמחנכים‬                              ‫לאהוב‬

‫הדגים כשהם שוחים להנאתם במים‪ ,‬ואומר לו‪ :‬בני‪ ,‬בוא ולמד‪ ,‬ואני אתן לך דג במתנה‪,‬‬
‫וכך אני מפייסו‪ ,‬עד שהוא חוזר ללמוד בחשק רב"‪ .‬כששמע רב כך‪ ,‬ברכו ואמר לו‪:‬‬

                                                          ‫"אשריך שבזכותך ירד גשם!"‪.‬‬

                                                  ‫מסיפור זה לומדים אנו שלשה דברים‪:‬‬

                                          ‫	‪ .‬אגודל מעלתם של מלמדי תינוקות של בית רבן‪.‬‬

                        ‫	‪ .‬בעל המלמד לחפש דרכים להביא את התלמיד לאהבת הלימודים‪.‬‬

‫	‪ .‬גהדבר החשוב ביותר (לדעתי) בסיפור – "ומאן דפשע"‪ ,‬אפילו תלמיד שפשע במזיד‪,‬‬
                                                     ‫צריכים להתנהג עימו בימין מקרבת‪.‬‬

                                   ‫התיחסותו של רבי יצחק אלחנן ספקטור‬

‫מספרים שכאשר נפטר רבי יצחק אלחנן ספקטור‪ ,‬רבה של קובנה‪ ,‬לבית עולמו‪,‬‬
‫התאבלה עליו כל יהדות רוסיה‪ .‬אלפי יהודים שצדקותו נגעה ללבם‪ ,‬ואשר הלכו לאור‬

                                   ‫הנהגתו ההלכתית‪ ,‬נעצבו עמוקות עקב הסתלקותו‪.‬‬

‫רב אחד התאבל עליו במיוחד‪ ,‬ולא יכול היה להתנחם‪ .‬היה זה רבי אליהו ברוך קמאי‪,‬‬
‫רבה של מיר‪ ,‬שהיה אחד מגאוני הדור‪ .‬זמן רב לאחר שנאמרו ההספדים על רבי יצחק‬
‫אלחנן‪ ,‬ולאחר שעברה תקופת האבל‪ ,‬אפשר היה לפגוש את רבי אליהו ברוך מהלך‬
‫מדוכא‪ ,‬כשהוא חוזר ואומר שוב ושוב‪ ,‬כי אינו יכול להשלים עם אבדן ידידו וחבירו‬

                                                                       ‫רבי יצחק אלחנן‪.‬‬

‫רבי אליהו ברוך נהג לספר סיפורים אין ספור על רבי יצחק אלחנן‪ ,‬על חמימותו ועל‬
‫דאגתו האישית לכבודו של כל יהודי‪ ,‬צעיר או זקן‪ .‬הסיפור הבא היה אחד מהאהובים‬

                                                                                   ‫עליו‪:‬‬

‫קובנה‪ ,‬המקום בו כיהן רבי יצחק אלחנן כרב‪ ,‬היתה תחת שלטון רוסי‪ ,‬ולפי החוק הרוסי‬
‫היו כל הצעירים חייבים להתגייס לצבא‪ .‬הגיוס היה כרוך לא רק באיום של אבדן חיים‪,‬‬
‫חלילה‪ ,‬אלא שגם שמירת המצוות בצבא היתה בלתי אפשרית‪ .‬לפיכך הגישו בחורי‬

                                      ‫ישיבה רבים בקשות לקבלת פטור משרות צבאי‪.‬‬

‫בין מגישי הבקשה היה גם יעקב‪ ,‬תלמיד צעיר ואהוב מאוד על רבו רבי יצחק אלחנן‪.‬‬
‫בכל יום ציפו החברים והרב בקוצר רוח‪ ,‬יחד עם יעקב עצמו‪ ,‬לשמוע חדשות על‬

                                                                         ‫מעמדו הצבאי‪.‬‬

‫יום אחד היה רבי יצחק אלחנן עסוק בשעות אחר הצהרים בדין תורה‪ ,‬יחד עם רבי אליהו‬
‫ברוך קמאי ועם רב שלישי‪ .‬שני בעלי הדין היו אנשי עסקים עשירים‪ ,‬אשר התווכחו‬
‫במרירות על סכום של כסף‪ .‬האוירה היתה מתוחה‪ ,‬אף צד לא הסכים להתפשר‪ ,‬ובמשך‬

                                      ‫שעות ניסו שלושת הרבנים לישב את המחלוקת‪.‬‬

   ‫‪125‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130