Page 262 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 262
Pg: 262 - 9-Back 22-03-31
לאהוב הורים כמחנכים
של ראשי הישיבות והמשגיחים לאורך השנים ,ובליבי שאגתי" :איפה אתם היום???"
בסיום האירוסין התקשרתי למנהל ה'תלמוד תורה' שזרק את משה בגיל ,12בהיותו
בכתה ז' ואמרתי לו 'תודה' על הזכות שהוא העביר לי תלמיד כל כך מיוחד כמשה!
לראות נכון
ידוע הסיפור על נער עיוור שישב לו על מדרגות של בנין גבוה וכובע בין רגליו .הוא
החזיק שלט שּבֹו נכתב" :אני עיוור – אנא עזרו לי" ,הוא ציפה שאנשים טובים ישלשלו
לכובעו מעות 'צדקה' שבהם יוכל לקנות מצרכים לבני ביתו.
על אף 'זעקתו של העיוור' ,בכובעו היו רק מספר מועט של מטבעות .אדם שעבר
בסביבה ראה את הנער ,הוציא מספר מטבעות מכיסו ושילשל אותם לכובעו של הנער.
מאחר שראה שמלבד פרוטות בודדות לא אסף העיוור סכום שיוכל לצעוד עמו לביתו
ָׂש ֵמ ַח ,הוא לקח לידיו את השלט ,מחק את הכתוב ,כתב מילים אחרות ,והחזיר את השלט
למקומו ,כך שכולם יוכלו לראות את המילים החדשות...
וראו זה פלא ,במהרה החל הכובע להתמלא .אנשים רבים יותר החלו לתת כסף לנער
העיוור ...באותו אחר הצהריים עבר שם שוב אותו אדם ששינה את הכתוב בשלט ,כדי
לבדוק מה שלום הנער העיוור.
הנער שזיהה את האיש בחושיו המפותחים ,מיד פנה אליו ושאל" :האם אתה הוא האיש
ששינה את הכתוב בשלט שלי הבוקר? ספר לי בבקשה מה כתבת?"
האיש ענה" :בסך הכל כתבתי את האמת ,כתבתי את מה שהיה כבר רשום ,אבל רק
במילים אחרות .כתבתי בשלט' :היום הוא יום נפלא ,אך אינני יכול לראות זאת'".
לחץ העיוור את ידו של ַה ֵה ֶלְך ,הודה לו על מעשה הטוב שגמל עמו ,ונפרד ממנו לשלום.
האם אתם סבורים שהשלטים אמרו אותם דברים? ברור ששניהם סיפרו לאנשים
שהנער עיוור ,אך השלט הראשון הביע בקשת עזרה ,ואילו השלט השני פשוט סיפר
לאנשים עד כמה יש להם מזל שהם יכולים ליהנות מיפי הבריאה ,דבר שהנער העיוור
אינו יכול .הוא קטע את סדר יומו של המתבונן ,הוא המחיש את האור של אדם הרואה
לעומת החושך של העיוור.
צריכים אנו להרכיב את המשקפיים הנכונות עם העדשות המתאימים .אלו הם הימים
היפים ,ימי הילדות של ילדינו ,הם צובעים את חיינו באתגרים ,מוסיפים לנו אור וצבע.
צריך לראות את היופי שבדבר .עוד יבוא יום בס"ד והבנים יקימו את ביתם ,ואז נדמה
שנתגעגע לאותם בקרים בהם היינו צריכים 'לריב' עם הילדים על סידור המיטה בבוקר,
ועל 'הלחץ' הבריא בכל בוקר בהכנת ארוחת בוקר.
262
