Page 263 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 263

‫‪Pg: 263 - 9-Back 22-03-31‬‬

‫הורים כמחנכים‬                             ‫לאהוב‬

                 ‫הקב"ה נתן לנו חיים מלאים באור‪ ,‬השמש הצהובה מאירה‬
                 ‫לנו את החיים‪ ,‬לצד הירוק הבוהק מהעשבים המלבלבים‪ ,‬אנו‬
                 ‫צריכים להיות אסירי תודה על מה שיש לנו ‪ -‬למישהו אחר‬

                                                                ‫יש פחות מאיתנו!‬

                                                                ‫רחמים ורגש‬

‫כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה את צאנו של יתרו במדבר‪ ,‬ברח ממנו גדי‪ .‬רץ‬
‫משה אחריו עד שהגדי הגיע לחלקת ירק‪ .‬כיון שהגיע לשם‪ ,‬נזדמנה לו בריכת מים‬
‫ועמד הגדי לשתות‪ .‬כיון שהגיע משה אצלו‪ ,‬אמר‪" :‬אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני‬
‫הצמאון‪ ...‬עייף אתה!" הרכיבו משה על כתפו והיה מהלך‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬יש‬
‫לך רחמים לנהג צאנו של בשר ודם כך‪ ,‬חייך‪-‬אתה תרעה צאני ישראל (מדרש רבה‪ ,‬פ'‬

                                                                                  ‫שמות)‪.‬‬

                                                     ‫הבה ננתח את התנהגותו של משה‬
                                                     ‫רבנו בסיפור זה‪ :‬משה רבנו הבין‬
                                                     ‫שהוא טעה בריצה המרתונית‬
                                                     ‫אותה ניהל מול הגדי הקטן‪ ,‬שבסך‬
                                                     ‫הכל רצה לשתות‪ .‬גם לאחר שהגדי‬
                                                     ‫מילא את פיו במים זכים‪ ,‬משה אינו‬
                                                     ‫'רגוע'‪ ,‬מצפונו לא היה נקי‪ ,‬עד‬

                                                       ‫שגמר בדעתו להחזירו על כתפו‪.‬‬

                                                     ‫בסיפור שלפנינו חז"ל מלמדים‬
                                                     ‫אותנו בצורה ברורה‪ ,‬כי משה רבנו‬
                                                     ‫נבחר להיות מנהיגם של ישראל‬
                                                     ‫אך ורק בגלל היותו בעל רחמים‬
‫ורגש‪ .‬אם נעיין בדברי המדרש היטב נמצא שמשה‪ ,‬לא נבחר להנהיג את ישראל בגלל‬
‫היותו 'למדן' מבריק‪ ,‬או מדינאי מפוקח‪ ,‬אלא מפני שהיה אכפתי וקשוב לצער הזולת‬

                                                                      ‫[ואף לצערו של גדי]‪.‬‬

‫רואים אנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬שמנהיג חייב להיות סבלן‪ ,‬רגיש ורחמן‪ ,‬ובעל לב חם שיודע להעניק‬
     ‫אהבה לכל‪ ,‬שהרי רק בעקבות תכונות אלו נבחר משה למנהיג ולגדול הנביאים‪.‬‬

‫אותה נקודה מוצאים אנו אצל אבי מלכות ישראל – דוד‪ .‬אף הוא היה רועה‪ .‬אף הוא‬

   ‫‪263‬‬
   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268