Page 261 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 261
Pg: 261 - 9-Front 22-03-31
הורים כמחנכים לאהוב
משם החלה נפילתו הרוחנית של משה ובפרק זמן של שנתיים העברתי אותו לעוד
שלוש מסגרות.
כשהגיע לגיל ,18הוא פנה אלי והציג בפני את חזונו לעתיד:
"נמאס לי הרב! די! אני פורש"! לאחר שיחה ארוכה הבנתי שמשה כבר לא מאמין
בעצמו ובאנשים שסביבו ,וזאת בשל הפגיעות המילוליות אותם חווה .בקשתי ממנו
שיתן לעצמו עוד הזדמנות אחת ובמקביל הצמדנו לו חונך נפלא הרב ח.ל .וראו פלא!
הנס קרה שוב .משה התחיל לחזור למסלול ומיום ליום הוא החל להרגיש טוב יותר עם
עצמו.
והנה ,הוא יושב מולי בסגירת התנאים עם ארוסתו" .הרב אתה חייב להגיע לאירוסין
שלי ,אתה תופתע מהמתנה שאני עומד להעניק לארוסתי"!..
לאחר כשבועיים ,בעשרת ימי תשובה ,נערכה מסיבת אירוסין מפוארת .למי שהכיר את
משה מקרוב הייתה בהחלט סיבה לשמוח.
במהלך האירוסין ,משה אחז במיקרופון והחל להודות להוריו ולארוסתו ,כשלפתע הוא
מפנה את ראשו אלי ומתחיל לגולל את מסע חייו:
"בכל השנים כשאיש לא האמין בי ,אתה היית היחיד שנתת לי תחושה שאני שווה"!
סימנתי למשה לסיים .זו הייתה הפעם הראשונה שמשה לא שמע בקולי – הוא המשיך
לספר את סיפורו כשלרגע היה נדמה שהוא שכח שהוא הגיבור האמיתי ולא אני.
"עכשיו ,אני רוצה להעניק לארוסתי מתנה" ...החל משה להצטחק.
אני כבר דמיינתי
לעצמי שהוא הולך
להעניק לארוסתו
צמיד יפה עם
יהלומים .הוא התכופף
והעלה שקית ומתוכה
הוציא גמרא והוסיף:
"את הסיום הבא אני
מקדיש לארוסתי" .לא
הבנתי מה קורה ,חשתי שעומד לפני נער בר מצווה שמסיים מסכת תענית או מגילה.
עוד אני מהרהר לעצמי ,ומשה המשיך" :אני מקדיש לארוסתי את הסיום הבא ,הערב
אני מסיים את הש"ס"!!
עין לא נותרה יבשה! 60מסכתות שנלמדו בעמל רב בגיל כל כך צעיר ...נזכרתי ביחסם
261
