Page 284 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 284
1-11-17ו2יtחonי Pg: 284 - 9-Frמרדכי ברכת בפר
אגלה על לשון הקודש שאני מכיר ,עודף על שבעים לשון ,ואתה אינך
מכיר בו ,כדאיתא במס’ סוטה" (רש"י)
בסוטה (לו ):מבואר ,שאמר פרעה ליוסף" ,זיל איתשיל אשבועתך" [הישאל לחכמים
שיתירוה לך .רש"י] .ואמר לו יוסף לפרעה" ,ואיתשלי נמי אדידך" [אשאל גם על שלך].
ע"ש.
וצ"ב ,מדוע שינה רש"י כאן את פירושו מלשון הגמ' ,דהתם איתא שאמר לו
"איתשיל" על שבועתך ,היינו שיישאל על השבועה להתירה ולא שיעבור עליה ,ואילו
כאן פירש"י ,שביקש פרעה מיוסף "עבור על השבועה".
עוד צ"ב ,מה היתה טענת יוסף לפרעה שאם יתיר שבועת אביו ,יתיר נמי שבועתו
לו .והלא את שבועת אביו היה טעם להתיר ,מפני מצות המלך וכבוד מלכות ,ואילו את
שבועתו לפרעה לא היה טעם להתיר אחרי שיתיר את שבועת אביו .וכי מי שמתיר
לעצמו שבועה מסוימת ,צריך להתיר משום כן את כל שבועותיו.
גם עצם דברי יוסף לפרעה צ"ב ,וכי זה דרך לדבר לפני המלך ,לאיים עליו שיגלה קלונו
ברבים.
ואולי יתכן ,דשבועת יוסף לאביו היתה "שבועה לדבר מצוה" ,שאין נשאלין עליה .לכן
ע"כ שנתכוון פרעה לומר לו" ,עבור על השבועה".
אלא דתיקשי לפ"ז ,מה השיב לו יוסף ,שיעבור אף על שבועתו לפרעה ,והלא שבועה
זאת [שלא לגלות את עדיפותו על פני פרעה בידיעת לשון הקודש] ,לאו שבועה לדבר
מצוה היא ,ושפיר נשאלין עליה ,ומדוע "יעבור" [היה לו לומר "ואשאל"].
והנה הקשו ,היאך אמר יוסף לפרעה שיתיר את שבועתו שנשבע לו ,והלא מתנאי
התרת נדרים לפרט את נדרו (גיטין לה ,):וא"כ תיכף כשיפרט יוסף את נדרו לחכם ,כבר
עבר על השבועה קודם שהופרה ,ומחמת זה אינו יכול להתיר נדרו.
ולפמשנ"ת ,הלא חדא מיתרצא בחברתה ,דאמנם בדוקא אמר יוסף "אעבור" על
שבועתי ,ולא "אשאל" ,משום ש"להישאל" לא יתכן ,מחמת האיסור לגלות את פרטי
השבועה לחכם.
ולעיל (בסמוך) הבאנו את תירוצו הגאוני של הגאון מאוסטרובצא זצוקללה"ה,
שתשובתו של יוסף היתה לפרעה בדרך ממנ"פ .שהלא הסיבה לכך שצריך לפרט את
הנדר והשבועה בשאלת חכם ,היא כדי לברר אם הנדר או השבועה היו לדבר מצוה,
שאין להם התרה.
