Page 290 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 290

‫‪21-11-17‬ת ‪k‬ו‪c‬מ‪Ba‬ש‪ Pg: 290 - 10-‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫חפר‬

‫לכן אין זה שייך‪ ,‬אלא בבני אותו דור‪" .‬יוכבד" ו"סרח בת אשר"‪ ,‬שניהם לאו בני אותו‬
‫הדור המה‪ ,‬אלא בני הדור שלפניו‪ .‬לכן‪ ,‬אם אך לא גזרו עליהם במסויים ובמיוחד‪ ,‬הרי‬

             ‫לאו בכלל עונש השיעבוד המה‪ ,‬גם אם היו נוכחים בשעת האירוע‪ .‬והבן‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

             ‫ה"התחכמות" יבבטול שמירת שבת‬

                                                    ‫ָה ָבה ִנ ְת ַחְּכ ָמה לֹו (א‪ ,‬י)‬

‫ובמדרש‪" :‬אמר פרעה‪ ,‬הבה ונבטל מהם שמירת שבת"‪ .‬וצ"ע‪ ,‬מדוע דוקא מצוה זאת‪,‬‬
                                             ‫ואיפה ה"התחכמות" המיוחדת בכך‪.‬‬

‫והנה כתב מהרש"א בסנהדרין (נז‪ ,):‬על מה שנאמר להלן בפרשה "ויאמר מלך מצרים‬
‫למילדות העבריות"‪ ,‬דדוקא "לעבריות" ולא "למצריות"‪ ,‬דהא ודאי לא ביקש להרוג נולד‬
‫בידים‪ ,‬שהלא גם ב"נ מצווה על שפיכות דמים‪ ,‬וזה מז' מצוות של ב"נ‪ .‬אלא שכל בקשתו‬
‫היתה‪ ,‬רק להרוג "עוברין"‪ .‬וזה ע"פ מ"ש בסוטה (יא‪" ,):‬וראיתן על האבנים‪ ,‬שמסר להם‬

      ‫סימן להבדיל בין בן לבת עוד לפני שיצא לאויר העולם" [וע"ש בפירש"י הטעם]‪.‬‬

‫וביאר מהרש"א‪ ,‬שבכוונה ציווה על העוברים‪ ,‬שאין ישראל מצווה על העוברים‪,‬‬
‫אבל ב"נ מצווה גם על העוברים‪ ,‬כמ"ש בסנהדרין הנ"ל‪ .‬ולכן ציוה דוקא לעבריות‪ ,‬ולא‬

                                 ‫למצריות‪ ,‬שהרי המצריות מצוות גם על העוברים‪.‬‬

‫ולפ"ז י"ל‪ ,‬שהמילדות היו יכולות לטעון‪ ,‬שיש להם דין ב"נ להחמיר‪ .‬אמנם פרעה‬
‫השיב להם‪ ,‬שיש להן דין ישראל גמור‪ .‬וכראיה לדבר‪ ,‬גזר על שמירת השבת‪ ,‬להחמיר‪.‬‬
‫והרי בשבת אי אפשר להחמיר‪ ,‬שכן "גוי ששבת חייב מיתה"‪ .‬והן‪ ,‬ודאי שלא תסכמנה‬
‫לכך‪ .‬ומזה ראיה‪ ,‬שהן ישראליות ממש‪ ,‬ורק משום כן הן מוסרות נפשן על השבת‪ ,‬וא"כ‬

                               ‫מותר להן להרוג עוברין‪ .‬וזו היא ההתחכמות‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

‫ועפ"ז יש לבאר גם מ"ש להלן "ותיראן המילדות את האלקים"‪ ,‬משום שאע"פ‬
‫שבדיני אדם‪ ,‬פטור ישראל על העוברים‪ ,‬אבל בדיני שמים מחויב (ועיין בפ"י על אתר‪,‬‬
‫שהביא כן בשם הזוהר]‪ .‬וזה מפורש בתוס' סנהדרין (נט‪ .‬ד"ה ליכא מדעם)‪ ,‬ע"ש היטב‪ .‬והיינו‬

                                         ‫פירושו‪ ,‬שהן "יראו" מדיני שמים‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295