Page 143 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 143
Pg: 143 - 5-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 143
זמן מה הוספתי לעקוב בעיניי אחר האיכרים המובילים עגלות עמוסות חיטה
ודוחן מן השדה אל האסמים ,אחר הנשים העמלות על תליית כבסים בחצרות
הבתים .בשלב מסוים נפל מבטי על עלם צעיר אחד שרכב על גבי סוסה זקנה
וגרר בולי עץ מן היער אל הכפרְ .שׂער ראשו סתור היה מחמת הרוחות ובגדיו
בלויים ותלויים על גופו ברישול ,אך בזקיפות גבו ורום קומתו דמה בכול לפרש
הבּמ ֵבּרגי .בעלם הזה ,הרהרתי ,תלוי עתידה של גרמניה כולה.
בשעות הבוקר סיירתי ברחבי הטירה העתיקה ,התענגתי על שכיותיה
הארכיטקטוניות והפקתי הנאה מרובה מפיתוחי האבן העתיקים שלה ומן
הסימטריה החדה של קמרונותיה ,שהעמידו ניגוד חד לצריחיה המעוגלים .זמן
מה שוטטתי באין מפריע בין המבנים ועל החומות החיצוניות .במקומות רבים,
הבחנתי ,נחסמה הגישה בפיגומים ומחסומי עץ מאולתרים ,ושלטים התריעו כי
הכניסה אסורה .התקבל הרושם כאילו המקום כולו נתון בשיפוצים .לעת
צהריים ביקרתי באקדמיה הנורדית ,ולאחר מכן במוזיאון שבאגפה המערבי של
הטירה .סיירתי להנאתי בין ארונות התצוגה מחופי הזכוכית ,אשר כללו מגוון
פריטים מן ההיסטוריה הגרמאנית .מיצג אחד שבה את לבי במיוחד והקדשתי
דקות ארוכות להתבוננות בו .היה זה דגם מיניאטורי שהציג שגרת יום בכפר
סקסוני בעידן הרומי .מיניאטורות עץ זעירות הדגימו בפירוט מפעים את הוויית
חיי הכפריים :את המלאכות ,המסחר ,הטקסים ,הפולחנים .לאחר שהרוויתי את
סקרנותי המשכתי לאגף אחר ,שם התקיימה תצוגה בנושא הבונים החופשיים.
היו שם תשמישי פולחן ,תלבושות אקסטרווגנטיות ,עדיים וטבעות שסמלים
מאסוניים טבועים בהם ,מושב מפואר ששימש את המאסטר הגדול של הגראנד
אוריון ,דגם של מזבח עם ספר תנ"ך ופטיש הניצב בין שני עמודי המקדש על
רצפת פסיפס בשחור ולבן ,איורים המתארים את הדרגות ואת שלבי החניכה,
את הסולמות ,המפתחות ,השמות המפורשים ,האלגוריות ,הנומרולוגיות,
עיטורי הקודש ,וכן מפות ש ִשרטטו לפרטים את תפוצת הלשכות המאסוניות
ברחבי היבשת ואת מוקדי השפעתן העיקריים .קבוצה של צוערים צעירים
התגודדה מול איור גדול שהציג ארון קבורה ועליו סמלי המחוגה והפלס ,מגן
דוד ומשולש ובתוכו הכיתוב העברי "יהוה".
בשעות הצהריים התלוויתי אל ד"ר רודולף לווין ,ראש האיי ֵז ְנצ ְשטאב ,H
שביקש להראות לי דבר מה .את ד"ר לווין הכרתי היכרות שטחית למדי ,וכאשר
נתקלנו איש ברעהו במסדרונות הפרינץ־אלברכט היה תמיד מנומס מאוד ואדיב,
אבל מעולם לא נזדמן לנו לקשור שיחה של ממש .כמוני ,הוזמן להתלוות
לפמליית הרייכספיהרר ,והתיישב לצדי ברכבת .במהלך הנסיעה סיפר לי על
עבודתו .לפני כשנתיים ,אמר ,החליט הרייכספיהרר על הקמת יחידה מיוחדת
לחקר אירועי הדמים שהתחוללו על אדמת גרמניה לפני ארבע מאות שנים,