Page 139 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 139
Pg: 139 - 5-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 139
תאוות הבצע ,הגרגרנות ,אטימות הלב ,הספקנות ,הקנאה ,השקר ,הכעס ,הטינה,
העצלות ,תאוות השררה ,הניאוף ,הזימה ,החמדנות וגבהות הרוח".
"וכיצד ,אבי ,קשורים לכך שורשי העץ והמעיים החבויים או החשופים?"
"סבלנות ,בני ,מיד תתבהרנה כוונותיי" .הוא הניח את כף ידו הגדולה,
המסוקסת כיד איכר ,על ראשי והמשיך" :בכוח תבונתו וסגולות המעש שבהן
חנן אותו האל הקים האדם את ממלכתו הארצית ,וכך עלה בידיו להשכיח מעצמו
את שפלות בשרו ,את נטל חטאיו .וכך ,בעודו מתמכר עד כלות לתאוות הידע
הארצי ,טעה לחשוב כי יוכל לגאול את נשמתו האובדת ולרפא את פצעו
המטאפיזי בכוח שכלו .האדם הוסיף נדבך על נדבך במגדל הכזבים שבנה
והעשיר עד מאוד את אוצרות הידע שברשותו ,והללו סייעו לו לבסס את שליטתו
בטבע ,עד כי דימה כי הוא אלוהים וביקש לגאול את הרוח בכוח הגוף ואת
השמימי בכוח הארצי .אך כל המדעים והפילוסופיות שבתבל אין בכוחם להושיע
את האדם מסבלותיו ,שכן שורשם בגבהות הלב ,ביצר היוהרה והשררה ,ולעולם
לא יתעלו מעל עולמו של הסטרא אחרא .והאדם ,כל כמה שיקים לעצמו בנייני
ידע מפוארים ,מכשירי מדידה משוכללים ,מכונות המכווצות זמן ומרחב ,לעולם
לא יוכל לפצח את חידת הקיום ,להגיע אל האמת האחת ,אל האובייקטיביות
המוחלטת ,ולהכפיפה לרצונותיו ,שכן משול הוא לאותו ילד המבקש לרוקן את
הים בקונכייה .עיניך הרואות ,בני ,אין גבול ליוהרת האדם ,אף לא לעיוורונו,
שכן בבקשו לעצמו שליטה על הבריאה האלוהית הוא הופך כלי שרת בידיו של
לוציפר ,ומביא לידי הגבהתן וביצורן של החומות הכולאות את נשמתו .וכבר
נאמר בקהלת 'כי ברב חוכמה רב כעס ,ויוסיף דעת יוסיף מכאוב' ,והכוונה אינה
ל'דעת' מוסרית הנובעת מן האמונה ,שפלות הרוח וקבלת הדין ,אלא לפיתויי
הדעת החומריים ,הגסים והנקלים ,באמצעותם מבקש לו האדם ריבונות לא רק
על עולם הטבע ,אלא על האל בכבודו ובעצמו!"
עיניו החומות ,הכדוריות ,הנחבאות תחת גבינים כבדים ושעירים ,ננעצו בי
בעוצמה משתקת.
"ראה מה קורה בעולמנו ,משטרים חדשים קמים חדשות לבקרים וסוחפים
המוני חסידים נלהבים ,ואלה מבקשים לכונן את מלכות השמיים על פני האדמה,
להמליך את האדם לאל ,לאנוס את ה'אמת' כך שתתאים ל'מדע' שלהם ,לכתוב
מחדש את תולדות הגאולה בשפתם המדעית לכאורה ,בעודם הופכים על ראשם
את ערכי המוסר ומטיפים לאלימות בשם מטרתם הקדושה – תהא זו מלחמת
המעמדות ,מלחמת הגזעים ,או מלחמת הכול בכול .אבוי לו ,למין האנושי,
המפקיד את נשמתו בידי מלבי היצרים הללו".
פניו עטו קדרות מחושבת ,ולאחר אתנחתא קלה ,שנועדה להוסיף נופך דרמטי
לדבריו ,סיכם" :ואולי ככלות הכול אין זה אלא אות המבשר על בואו המתקרב
