Page 134 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 134
Pg: 134 - 5-Back 21-05-11
134פ נ י י א נ ו ס
מרטיטה :צלם אישה רוחץ בעלטה .האומנם הייתה זאת אמינה במערה התת־
קרקעית האפלה?
סאם הביט בי בארשת שנמזגו בה דאגה וחמלה .מילותיו הוסיפו להדהד
באוזניי ורק מעט־מעט חלחלו אל הכרתי.
"בסן סולפיס? בקתדרלה?" מלמלתי.
"לכל הרוחות! בן אדם! שוב העניין עם הקומוניסטים הארורים? אנשיו של
ֵאר ֹו חזרו להטריד אותך?" הוא שיווה לקולו נימה מרוגזת ,אך יכולתי להישבע
כי כעסו היה מעושה.
שתקתי.
מצחו של סאם נחרש קמטים ויכולתי לראות כי מצוקתו הייתה כנה .להב
משונן פילח את ירכי ושילח גל מצמרר בכל גופי .נרעדתי כולי וגופי נתקף
עווית.
"בבקשה ,סאם ...זה לא הזמן לתכניות נקם או להטפות מוסר ...אני חייב לנוח
קצת ...אחות ,יש לך משהו לשכך את הכאבים?" העלמה צחורת הפנים הביטה
בסאם ,שהנהן קצרות .היא ניגשה אליי ,ערסלה בעדינות את זרועי בחיקה ,כרכה
סביבה את חוסם העורקים והזריקה ,אלא שגופי המיוסר לא זכה לאשר התאווה
לו ,שכן לא מורפיום הוא שהוחדר לדמי אלא סם משכך אחר ,חזק במיוחד,
שהפך את עפעפיי כבדים כעופרת וזרע באיבריי רפיון מאלחש.
סאם הניח את כובעו על ראשו וכבר עמד להסתלק .הוא רכן לעברי ,טפח קלות
על לחיי ומלמל כמה מילים שהתערבלו באוזניי .בטרם שקעתי בשינה עוד
הספקתי לשמוע אותו מתדרך את האחות בצרפתית עילגת.
התעוררתי בתחושת קבס נוראה .קדחתי מחום וגופי היה נתון כולו לפרכוסי
עווית נוראים .בדי עמל הצלחתי להטות את גופי ולהקיא על הרצפה .צלצלתי
בפעמון הקטן שלצד המיטה ,ומקץ כמה רגעים הופיעה האחות .בזריזות וללא
אומר ניקתה את הנוזל הצהבהב מהרצפה ולאחר מכן מחתה את פי ואת סנטרי
בממחטה לחה .בעשותה כן הבטתי בשקט בשקע החמקמק שבין גרונה לבין
עצמות הבריח שלה .תמונות מליל אמש החלו חוזרות אליי ,מרחפות מול עיניי
וחומקות כיצירי צללים מכונפים .התחלתי לשחזר את האירועים ,מלקט באיטיות
רסיסי זיכרון מפוזרים ,או שמא היה זה רק טעמו המתפוגג והנגוז של חלום
מרוחק אשר דבק בי? לרגע לא הייתי בטוח אם אמנם הייתה זו מציאות או חלום,
אך החבלות שכיסו את גופי לא הותירו כל מקום לספק :האירועים אכן התרחשו.
עתה נחו עיניי על העורק הכחלחל והעדין שנמתח במעלה הצוואר הדק ,החיוור.
כיצד הגיעה אמינה אל אותו חלל תת־קרקעי חשוך? ומי לעזאזל חבט בראשי?
וסלינק ,לאן הוא נעלם? ואיך ,לכל הרוחות ,הגעתי לקתדרלת סן סולפיס?
המחשבות הוסיפו לטרוד את מנוחתי זמן רב לאחר שהאחות כיבתה את האור
