Page 133 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 133
Pg: 133 - 5-Front 21-05-11
פרק 14
אור לבן סימא את עיניי .כה מסנוור היה ,עד כי לרגע נבהלתי שמא התעוורתי.
עצמתי את עיניי בחוזקה ,ואז ,בהדרגה ,פקחתי אותן שוב .דמות אישה בוהקת
בלובנה רכנה מעליי ,כף ידה לחוצה כנגד מצחי.
"אמינה?" קולי נסדק.
"ברוך שובך" ,אמר באנגלית קול מוכר ,אך היה זה קולו המחוספס של גבר.
האישה נסוגה ופינתה את מקומה לאדם לבוש בחליפה כהה .ניסיתי להניע את
ראשי כדי להיטיב את ראייתי ,אבל כאב משתק פילח את קודקודי וסחט אנקה
מגרוני .שבתי ושיקעתי את ראשי בכר.
"סאם? איפה אני?"
"במקום בטוח"...
חושיי שבו אליי באיטיות מקוממת ובהדרגה חזרה גם מודעותי לסביבה.
נמצאתי בחדר קטן ,מואר באור ניאון קר .הקירות היו מסוידים לבן ועירומים
מכל עיטור או תמונה ,להוציא צלב עץ שחור שנתלה על הקיר מול המיטה .אבל
הריח הוא שהבהיר לי מיד היכן אני נמצא :ריח חריף של חומצה קרבּ ֹולית,
שנצרב בנחיריים והעלה ברוחי זיכרונות אומללים .היה זה החדר שבו אושפזתי
בשיאה של סערת ֵאר ֹו .פניו של סאם ניבטו אליי ממעל ,ומעבר לכתפו הבחנתי
בפניה הרכים והחיוורים של אישה צעירה ש ְשׂער ראשה היה שחור כפחם ונאסף
בקפידה תחת מצנפת אחיות לבנה.
"מה קרה?" שאלתי.
"קיוויתי שאתה תוכל לומר לי! בחמש לפנות בוקר מישהו הזעיק אמבולנס,
מצאו אותך שרוע ,מעולף למחצה ,לרגלי המדונה בגומחת המקהלה שב ַסן
סוּל ִפּיס; שותת דם ,קודח מחום וממלמל כל מיני הבלים .אמרו שהיה זה
מחזה מכמיר לב "...הוא פלט גיחוך מאולץ .שלחתי את ידי למשש את ראשי
החבוש ,ובעודי עושה כן הבחנתי בחבלות ובשריטות שכיסו את זרועי .זרועי
השנייה הייתה אף היא במצב דומה .שברי זיכרון החלו מצטרפים לכלל תמונה
