Page 207 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 207
Pg: 207 - 7-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 207
שייכים לחיי העולם הבא ,וכאשר אחד מהם נחווה ,אין זו אלא הכנה לבאות?
אמנם ניתן לכנות דברים של מעלה במילים של מטה ולתת בהם סימנים וסמלים,
אך לעולם יהיו אלה בבחינת צל המוטל על קיר המערה ,אצבע המורה השמימה
ותו לא .אדם הנכנס בשערי המסתורין הנורא יחווה אותו תמיד כבהלה ,כזוועה
ופלצות ,שכן האל הוא intolerabilis humanae naturaeונגלה לאדם רק בהסתר
פניו ,בשלילתו המוחלטת ,והאדם חווה את אפסותו ואת סופיותו כאינות,
כחידלון ,ועל כן כאימה צרופה .וכך אירע שבוננות פנימית זו ,הניזונה מכתבי
המיסטיקנים הנוצרים ,חיזקה ורוממה את נפשי .ואולם ,במקום שתעורר בי
רגשות של מורא וענווה וכמיהה עזה להתבטלות עצמית ,העצימה והעמיקה בי
את תחושת הייחוד והנבחרות שקיננה בי כבר מגיל צעיר .ישותי קרנה באור של
מלכות והייתי מהלך זקוף גו בין חבריי לכיתה ,ביודעי כי רוח האלוהים שורה
עליי .חוויית התהום שנפערה תחתיי באותו יום נשכחה מלבי והותירה בי רק
משקע אפל ,מעורפל ,בלתי־מורגש כמעט ,שנתלווה אליי כרוח רפאים הממתינה
לשעת הכושר הבאה ,שאכן לא בוששה לבוא .במהלך אחד משיעורי הבוקר
חשתי כי גופי נמלא תכונה מוזרה; בתחילה היה זה כאילו אלפי רימות רוחשות
בבשר ,כעקצוץ טורדני ובלתי־פוסק ,אחר כך חשתי כאילו חזי נסחט במלקחיים
וריאותיי נמחצות תחת מגף עצום ,שכוחו מעל לכל שיעור; גופי נזכר בחדלונו
משכבר והחל מפרכס בעוויתות בלתי־נשלטות .אחר כך שוב באה השכחה.
משהקצתי סופר לי כי עשיתי דברים משונים ביותר ואמרתי דברים מוזרים ואף
נוראים .ואולם ,כל עוד שמעתי את הדברים מפי תלמידי כיתתי ,יכולתי על נקלה
לפקפק באמינותם ,שכן הללו מעולם לא חיבבו אותי ,ואף אני לא רחשתי להם
חיבה יתרה .אך כאשר זימן מנהל בית הספר את אמי לפגישה בהולה במשרדו,
תהיתי שמא היה בדברים שנאמרו שמץ של אמת .בימים הבאים נמלאתי דחף עז
למצוא בכתבי המיסטיקנים תיאורים שיעניקו מילים להתנסותי מטלטלת
האיברים ולקריסת הרוח שבאה בעקבותיה .קיוויתי כי תיאורים אלה יסייעו
לבאר במשהו את משמעותה הנסתרת מפניי .יותר ויותר מצאתי את עצמי נמשך
אל כתבי המיסטיקנים הגרמנים ,שכן הללו היטיבו לבטא יותר מכול את לוז
החוויה הדתית ,את אופיה הבלתי־רציונאלי ,החומק מכל תפיסה שבשכל .וכך,
למורת רוחו של האב ג'יימס שיקעתי את עצמי בכתבי טאוּ ֵלרֵ ,ט ְר ְסטי ֵגןֵ ,אק ַהרט,
סוּס ֹו ו ֵבּה ֵמה ,אך ככל שנתבהר בפניי טיבו הכולל והחמקמק של הרגש הנומינוזי,
כן הלך ונתחוור לי אופיה המטריד של חווייתי .שכן בצד תחושות המורא
והחלחלה המתלוות אל חוויית האל כדיר ֹוס וטר ֵמנד ֹום ,תמיד תוארה ההתנסות
בנומינוזי כדבר מה מופלא ומענג ,מפעים ומקסים ,הגודש את הלב בתחושת
רוממות שאין לבטאה במילים .תחושות שכאלה לא יכולתי לייחס בשום פנים
לחווייתי שלי .ככל שהתאמצתי ,לא הייתי מסוגל לדלות מזיכרוני כל רגש של
