Page 209 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 209
Pg: 209 - 7-Front 21-05-11
א ל ב ד ו 209
והגל ,ואשר הגיעה לכלל מיצוי במחשבתו של קירקגור .הייתה זו השאיפה
האינסופית של האדם אל השלם ,הדרישה הבלתי־מתפשרת לאחדות ,לכּוּליות,
וההבנה כי זו מגלה עצמה בפני המחשבה רק בריבוי פניה וניגודיה.
מטעמים אלה כלל לא הופתעתי כאשר נטלתי בידי לראשונה את ספרו של
אלפרד רוזנברג ,מיתוס המאה העשרים ,ומצאתי כי ביסוד פילוסופיית הגזע
הנאציונל־סוציאליסטית עומדת בדיוק אותה תשוקה נושנה ,קמאית ,של האדם
אל השלמות .הדם הוא הנפש ,מכריז רוזנברג ,ובהכרזה זו טמונה לא רק
הטרגדיה של האדם הגרמני ,אלא זו של האדם המודרני בכללו .סוגיה זו טרדה
את מחשבותיי ,והייתי מהפך בה ללא הרף.
בראשית דצמבר 1944סופחתי לרגימנט הרגלים ה־ 22בדיוויזיה ה־,42
שהופעלה מחדש כמה חודשים קודם לכן ,ושובצתי באחת מיחידות איסוף
המודיעין" .האס־אס של רוזוולט" ,כפי שכונתה הדיוויזיה שלנו ביראת כבוד
בפיו של האויב ,הטילה אל הקרב כוחות רעננים וסייעה בהדיפת המתקפה
הגרמנית המשולבת בחזית הריין .במרץ היינו הראשונים להבקיע את קו זיגפריד
ולמוטט סופית את מערך הביצורים הגרמני .חרף התנגדותם העיקשת של
הכוחות הנסוגים ,הדרך אל תוככי הרייך הייתה פתוחה בפנינו .הקרבות היו
עקובים מדם ,והגרמנים ,על אף א ֵבדותיהם הקשות ,נלחמו בחירוף נפש,
ותעוזתם הפתיעה אותנו לא פעם .באחת הפעמים שמעתי את הסרג'נט מתאונן כי
אינו מבין כיצד מוסיפים החיילים הגרמנים להילחם למען המוקיון מברלין
בשעה שברור לכול כי המערכה כבר הוכרעה .אבל אני דווקא הבנתי וסיננתי
לעברו :הם אינם נלחמים למען הפיהרר ,ממש כשם שהצלבנים לא נלחמו למען
האפיפיור ,אלא למען דבר מה עמוק יותר ,נשגב יותר – למען הגאולה.
בפאתי יער ַה ְר ְדט ,מרחק קילומטרים אחדים מ ַק ְרלסרוּ ֵהה ,בעיירה קטנה בשם
בּ ַל ְנ ֵקנל ֹוך ,נזדמנה לי שורה של גילויים שאיששו את סברותיי משכבר .בכנסייה
העתיקה שבמרכז העיירה מצאו הכוחות ריכוז של מסמכים צבאיים ומפות,
ששימשו ,כפי הנראה ,את חוליית הצלפים שהתמקמה במגדל .נצטוויתי לקחת
איתי ְפּ ַריי ֵבט צעיר ולגשת לסרוק את המקום ,בתקווה שיימצא בו חומר מודיעיני
בעל ערך .הכנסייה הייתה מבנה צנוע וחף מכל עיטור ,כיאה לבית תפילה
לותרני ,ובפשטותה הזכירה לי את הכנסייה שבעיירת הולדתי .המבנה דמה
בצורתו לאַ ְר ָבּעון קטום שממנו הזדקר מגדל משונן ,שהרים את חודו כנגד
השמיים .בחזית נקבעו שלוש דלתות גדולות ,עשויות עץ אלון ומחוזקות
במתכת ,ומעל כל דלת נפער חלון מוארך ומחודד .קירות המבנה היו מנוקבים
ירי ועל מדרגות הכניסה היו פזורים תרמילי כדורים למכביר .הדלת הראשית
הייתה פתוחה ,ומלפניה התגוללה גוויית אחד החיילים הגרמנים שהתבצרו
במבנה .דילגנו בקלילות מעליה ונכנסנו פנימה .הייתה זו הפעם הראשונה שכף
