Page 214 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 214
Pg: 214 - 7-Back 21-05-11
214פ נ י י א נ ו ס
הקיום ,התגשמות הפנטזיה הפנתאיסטית־ויטליסטית על כל רבדיה .ואולם אל לו
לקורא הדקדקן ללכת שבי אחר המינוח המדעי ,הנאטורליסטי לכאורה ,שהרי
מדברים אנו כאן בשפה שמושאיה ספיריטואליים ,ועל כן גם עולם המושגים
הביולוגי שעליו היא נסמכת אינו אלא מערכת של מטאפורות המתיימרות לחדור
תחת מעטה התופעות הטבעיות ולבטא את מהותן הנסתרת ,העצמותית ,הנצחית.
מכאן קצרה הדרך להיפוך משמעויות בין אלוהים ואדם ,בין השגחה וטבע
אימננטי .כך הופכת לבסוף גאולת הנפש לגאולת הדם ,האינקרנציה הרוחנית
לאינקרנציה ביולוגית ,ואילו מלכות השמיים הופכת לאוטופיה גרמאנית־גזעית,
המושגת מכוח התגברותו של הדם הגרמני על הדם השמי ,המסמל את השניות
שבאדם ,את השסע הפעור בו בין חומר ורוח ,גוף ונפש ,ממשות והכרה ,אדם
ואלוהים .זוהי משמעותה האמיתית של הצלבנות המודרנית ,כפי שהיא באה
לידי ביטוי במסע הצלב הנאציונל־סוציאליסטי; ניסיון בוסר ,ילדותי כמעט,
לחזור אל הכּוּליות הרחמית של האלוהים.
בעודי מהרהר בדברים שמעתי לפתע צעדים קרבים במסדרון .ידי נשלחה
מוכנית אל רובה הסער; הנפתי אותו בידי וכיוונתי לעבר הכניסה .מקץ רגע
הופיעו מולי הפרייבט הצעיר ועמו הסרג'נט .בפנים זועפות הורה לי הסרגנ'ט
לחדול לאלתר מעיסוקי ולהתלוות אליהם חזרה אל המחנה .לא מחיתי .קמתי
ואספתי את מיטלטליי ,אך בעודי עושה כן הגנבתי אל כיסי ספרון קטן שהיה
מונח על השולחן .כשיצאנו מהכנסייה כבר הייתה שעת לילה מאוחרת ,ותהיתי
כמה זמן עבר עליי בחדר הקריאה .את הלילה ביליתי בעיון מעמיק בספרון שזה
עתה נטלתי מהספרייה .הייתה זו מסה קצרה ,פרי עטו של אחד ,דוקטור
ליאופולד ֶובּר ממינכן ,שכתב כי דמותו המיתית של פרסיפל ,כפי שהיא מופיעה
בסאגות הימי־ביינימיות ,מהווה את הביטוי הספרותי המזוקק ביותר של הנפש
הנורדית ,ובתור שכזו עליה לשמש דוגמה ומופת לחינוכו של דור העתיד של
גרמניה .לטענת המחבר ,דווקא תמימותו של פרסיפל ובערותו המופלגת בהלכות
העולם – תכונות אשר זכו להתפרש שלא בצדק כרפיון שכל וכסילות –
משמשים עדות לטוהר המידות ולכוח העלומים הגנוזים בחזהו של כל גרמני
צעיר .תכונות אלה ,טוען אותו ֶובּר ,הן ש ִאפיינו יותר מכול את הרוח הגרמאנית
החופשייה בטרם דוכאה בידי האינטלקט היהודי־נוצרי .מסעותיו של העלם
בחיפוש אחר הגראל אינם אלא צליינות רוחנית ,מסע של אדם אל עצמו ,וסופו
בהתוודעות אל מוצאו האצילי והפיכתו למלך הגביע החדש .בכך ,טוען ֶובּר,
טמונה האודיסיאה של הנפש הגרמנית בת ימינו ,המתאווה לשוב אל הגרעין
הקמאי של הווייתה ולהתוודע אל ערש מוצאה האדנותי.
בבוקר שלמחרת נקראתי לשימוע אצל מפקד הגדוד ,שהודיע לי בטון פסקני כי
שקל להעביר אותי מתפקידי ,אבל לאחר התלבטות החליט להשאיר אותי
