Page 217 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 217
Pg: 217 - 7-Front 21-05-11
א ל ב ד ו 217
הבטתי סביב ולפתע ִהכתה בי ההכרה :הייתי בביתה של אמינה! עוד רגע
ואפגוש בה! התרגשות אדירה גאתה בי ,שטפה אותי ,טלטלה אותי ,איימה
להטביעני וכמעט שהשכיחה ממני כליל את רודפי .אך היכן אמינה? חציתי
בצעדים מתונים את המסדרון ונכנסתי אל הסלון .המקום היה ריק .סקרתי את
החדר הקטן ,העלוב למראה ,ולבי נצבט בחזי :לא היה שם דבר שעשוי להזכיר
מקום מגורים של יצאנית צמרת .הבית דמה יותר לדירת מסתור ,מקום מחסה
דחוק וארעי ששימש את בעליו כמפלט מפני רעות העולם .החדר היה קר
ואפלולי והואר רק בקרני השמש הרפות ,שהסתננו מבעד לתריסים מוגפים
ברישול והוסיפו לתפאורה עגמומיות שקטה וקדורנית .סובבתי את מתג החשמל,
ונדלקה מנורה קטנה שהשתלשלה מהתקרה .ריח חריף של טבק נדף מן הקירות
ואליו נתלווה אד קלוש ומרומז ,בלתי־מורגש כמעט ,של בושם מתקתק ,ש ִרפרף
על נחיריי והסתלק ,אך הותיר בי תחושה מעקצצת ,טורדנית משהו ,שלא נתנה לי
מנוח .למרות עליבותה של הדירה היא הייתה נקייה ומרוהטת די הצורך,
בפשטות נזירית אך בטוב טעם .מן הסלון עברתי אל המטבחון הקטן ומשם אל
חדר האמבט ,עד שהגעתי לבסוף אל חדר השינה .אמינה ,היכן את? מלמלתי
בקול רפה וכמעט שפרצתי בבכי .ייאוש משתק אחז בי ולרגע שוב נמלאתי חרדה
והתקשיתי לנשום .ניגשתי אל החלון ,ריווחתי מעט את התריסים באצבעותיי
והצצתי בזהירות מטה ,אל הרחוב .רכב הסיטרואן שעמד שם לפני זמן קצר
נעלם ,ואיתו האיש במגבעת השחורה .זה עתה התחוור לי כי האלמוני שהטיל
עליי מורא כה גדול היה לא אחר מאשר אותו ברנש חסר פנים שנהג ברכב
הסיטרואן בערב בו פגשתי באמינה .היה זה הוא שהתלווה אלינו כאשר צעדנו
למלון ,המתין לה ברחוב בזמן ששהתה בחדרי והסתלק איתה לאחר מכן .האם
הוא מחזיק בה? היש לו קשר להיעלמותה? או אולי חיפש אף הוא אחריה ובשל
כך עקב אחריי במשך כל הזמן הזה ,או המתין לה כאן ,בתקווה שתחזור למקום
הזה ששימש לה בית? האם יש לו יד ברציחתו של אמברוזיו ,ושמא קשור הוא
בדרך כלשהי אל אותה אחוות סתרים נאצית עליה דיבר סלינק? השאלות
התרוצצו בראשי ורבצו על נשמתי כעננה כבדה ומחניקה.
התיישבתי על המיטה והנחתי לעיניי לשוטט בחדר ללא מטרה .היו שם ארון
בגדים פשוט עשוי עץ משוח בלכה ,מכתבה קטנה וישנה ושולחן איפור עם
מראה אליפטית גדולה .בעיני רוחי ראיתי אותה עומדת עירומה מול המראה,
בוחנת את גופה בסיפוק אך גם במרירות ,נוגעת בשדיה ,אומדת את משקלם ,את
מוצקותם ,בודקת את צדודיתה ,את הקו המפואר של ירכיה ,את קימוריו
המושלמים של גבה ,סוקרת בקפידה כל פרט ופרט ,אינה מחסירה דבר ,כסוחר
הבודק את מרכולתו .ודאי תיעבה את יופיה ממש כשם שתיעבה את כל אלה
שקילסו אותו ,שקשרו לו כתרים בקול חנוק מתשוקה ,בעודם מגששים בשפתיים
