Page 23 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 23
Pg: 23 - 1-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 23
זעתי באי־נוחות על משכבי וכפי הנראה פלטתי גם אי־אלו דברי מחאה ,שכן הזר
הזדקף במהירות ונרתע לאחור .היה זה ישיש צנום וגבה קומה שמרבית פניו
כוסו שיער לבן סבוך .לבוש היה חלוק רופאים לבן שכיסה חליפה שצבעה כעין
האפר ,עם עניבת פרפר ירוקה מנוקדת דבוקה לסנטרו .עיניו הקטנות ,העגולות,
נצצו מאחורי משקפי מצבט קטנים שהיו תלויים לו על אפו .הוא הציג עצמו
כ ֵמסיה מונדי והגיש ללחיצה יד שציפורניה היו צהובות להחריד ואכולות כתמי
טבק.
נעתרתי בחוסר רצון ללחיצתו ובתוך כך הייתי מושך את השמיכה מעל ירכי
הפגועה.
"מה נעים לי לפגוש את כבודו" ,אמר בקול מאנפף במקצת.
"היכן הפרופסור? האם שלח אותך היום במקומו?" הפטרתי לעברו ברוגזה.
"הו לא ,לא! אינני נמנה עם הצוות הרפואי .המתודות שלי ,אם לומר בפשטות,
אינן אהודות כאן "...הוא חייך אליי וחשף אגב כך שיניים שהשחירו.
"אם כך ,מה מעשיך כאן?" התעקשתי.
"גוּנבה לאוזני השמועה כי בחדר זה שוכב האדון התיאולוג ,מעורר המהומות
הנודע ,האדם שכמעט הבעיר את מימי ה ֵסן ...נפלא ,נפלא! עבודה מרשימה
עשה שם אדוני ,לא רע בשביל אמריקאי; מעט בוסרי לעיתים ,ולא תמיד מושחז
דיו ,אבל היכולת והכוונה ניכרים ,בכך אין לפקפק ...עשרות שנות ניסיון בתחום
לימדו אותי לזהות כישרון גדול בשעה שהוא נקרה על דרכי ...ובכן ,בדיוק לאדם
כמוהו אנו זקוקים"...
זרקתי מבט בחדר הריק ,בקירות הלבנים החשופים ,המסוידים עד בוהק,
ותהיתי בשם מי דיבר האיש .ברור היה לי מדבריו כי ניזון ,כשאר הציבור ,מן
הרפש שהטילה בי העיתונות המקומית וחשב אותי לשרלטן.
העמדתי אותו על טעותו ורמזתי לו בחצי פה כי אשמח אם יניח לי לנפשי,
אלא שבתגובה גרר הזקן כיסא מפינת החדר והתיישב בסמוך למיטתי ,נשימתו
כבדה מן המאמץ ומדיפה ריח חריף של עץ חרוך .אצבעותיו הגרמיות,
הקמוטות ,התרוצצו בחמדנות על מסעד הכיסא.
הבזק פתאומי של כאב פילח את ירכי ושילח עווית בפניי.
עיני הזקן כמו אורו והוא כיווץ את גביניו העבותים כמעמיד פני חושב" .ניכר
כי אדוני סובל מפגע באזור החלציים ,פצע אהבה שהוטל בבשרו לבל ישכח את
נטל גשמיותו .יפה ,יפה! דומה שאדוני כבר החל במסעו ,כבר יצא אל שליחותו
הקדושה ,ועתה הוא עובר בשער הראשון ,מסיר את החותם הראשון ,מלאכתו
עודה בראשיתה ,ועוד צפויה לאדוני מסכת ממושכת של הליכה באפלה ,של
ירידה אל התהום ,בטרם יכבוש את היעד הסופי ,שכן אפילו הזהב הטהור ביותר
לא ינצנץ אלא אם נוּקה ומוּרק תחילה ונשטפו מעליו העפר והפסולת .אדוני ודאי
