Page 251 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 251 - 8-Back 21-05-11‬‬

‫ר ו ב ד ו ‪251‬‬

‫"‪ 26,"Quanti ponderis sit peccatum‬אמר בשפל קול‪ ,‬ונימתו הפכה רכה‪,‬‬
‫אבהית כמעט‪" ,‬סבלך‪ ,‬בני‪ ,‬אינו זר לי‪ :‬הרוח חפצה אך הבשר רפה‪ ,‬הלב אוהב‬

‫אך הידיים הורגות‪"...‬‬
‫נשברתי והתחלתי ממרר בבכי‪" .‬לא הרגתי‪ ,‬לא הרגתי‪ "...‬מלמלתי חרישית‪,‬‬

‫וגרוני נשנק‪.‬‬
‫הוא הביט בי מדושן עונג‪ ,‬מבוסם ממפלתי‪" .‬כחוט השערה מפריד בין הקדוש‬
‫הסגפן והרוצח תאב הדם‪ ,‬שכן שניהם מבקשים לעצמם את אותו הדבר‪ :‬ריבונות‬
‫מוחלטת על הבשר! האחד על ידי דיכויו‪ ,‬האחר על ידי כיבושו; שניהם כמהים‬

‫לתבוסת הגוף‪ ,‬לחיסולה המוחלט של הגשמיות‪"...‬‬
‫"לא הרגתי‪ "...‬הוספתי למלמל בשפתיים רועדות‪ .‬טיפין־טיפין חשתי כיצד‬
‫גואה בקרבי נחשול של זעם בלתי־ניתן לשליטה‪ ,‬רקותיי פעמו בחוזקה‬
‫כמחשבות להתפקע‪ ,‬הדם בעורקיי רתח ובעבע‪ ,‬עד שלבסוף זינקתי בסערה על‬
‫רגליי‪ ,‬שלחתי את ידי בגרונו של מפיסטופלס זה בכיסא הגלגלים ושאגתי בכל‬

‫כוחי‪" :‬היו אלה הווה ְמגריכט! הנאצים!"‬
‫לשמע הצעקה נפתחה הדלת לרווחה‪ ,‬והאחות הצנומה פרצה פנימה בריצה‬
‫בהולה‪ .‬הרפיתי מגרונו באחת וצנחתי על הכיסא‪ ,‬מובס‪ .‬בהבחינה בי‪ ,‬רועד‬
‫ונסער‪ ,‬אחזה בכיסא הגלגלים ומיהרה לסלק את האיש מעליי‪ .‬אך בטרם הוצא‬
‫אל מחוץ לחדר הספיק אמנזגור לשלח לעברי עוד חיוך ניצחון אחד אחרון‪ .‬רגע‬
‫לפני שנעלם מאחורי הדלת שמעתי אותו קורא‪" :‬עליך למהר‪ ,‬בקרוב אפנה לך‬

‫את מקומי"‪.‬‬

‫‪ 26‬כמה כבד הוא החטא )לטינית(‪.‬‬